מסקנות דוח הוועדה לעידוד תעסוקת ישראלים בחקלאות מציעות מתווה לתמרוץ העסקת ישראלים והשקעה בטכנולוגיות מחליפות ידיים, בהיקף השקעה ממשלתי כולל של כ-325 מיליון שקלים.
המסקנות, המתפרסות היום (ג', 2.2.10), מציעות בראש ובראשונה סבסוד של הרכישה וההטמעה של טכנולוגיות מחליפות ידיים עובדות בהיקף של 40% ובעלות של 250 מיליון ש"ח. בנוסף, קובע הדוח, כי יש לממן תוכנית מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות בעלות של 30 מיליון שקלים, לתמרץ העסקת ישראלים בענף החקלאות בעלות של 45 מיליון שקלים ולקבוע מתווה להסדרת העסקה של עובדים עונתיים, שיחליפו את העובדים הקבועים בענף החקלאות, כפי שמקובל במדינות OECD ובמדינות מפותחות אחרות. צורת העסקה זו, קובע הדוח, תתרום לצמצום ההשפעה השלילית של העסקת
עובדים זרים על השכר והתעסוקה של עובדים ישראלים, להתאמת היצע העבודה בחקלאות לעונתיות ולצמצום נכונותם של העובדים הזרים לשלם דמי תיווך.
המלצות הוועדה, שהתקבלו בהסכמת כל חבריה, מוצאות ביטוי בסיכום העקרונות שנחתם בין המדינה לבין החקלאים ב-12 למאי 2009 - במסגרת הדיונים על התקציב לשנים 2010-2009 - בעניין מתווה להפחתת מספר העובדים הזרים בענף החקלאות מכ-27,500 בשנת 2009 לכ-18,900 בשנת 2015.
הוועדה לעידוד תעסוקת ישראלים בחקלאות והקטנת מספר העובדים הזרים בחקלאות, בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, סיימה למעשה את עבודתה כבר לפני כחודש. הוועדה הוקמה באוגוסט 2008 על-פי החלטת ממשלה. דוח הוועדה הוא תוצאת עבודה משותפת של נציגי משרד האוצר, משרד החקלאות, התאחדות חקלאי ישראל, משרד התמ"ת, בנק ישראל ומשרדי ממשלה נוספים המופקדים על הטיפול בעובדים זרים בענף החקלאות.
לדברי פרופ' אקשטיין, סיכום העקרונות שנחתם בין המדינה לחקלאים הוא בבחינת פריצת דרך, שכן לראשונה מאז החלה העסקת עובדים זרים בחקלאות בישראל הושגה הסכמה על שינוי מגמה בהיקף העסקתם. שינוי זה, לדבריו, יתרום למזעור השפעותיה הכלכליות והחברתיות השליליות של העסקת הזרים, וכן לעמידה ביעדי החקלאות.
פרופ' אקשטיין ציין עוד, כי סיכום העקרונות מציב אבני דרך משמעותיות בקידומה הטכנולוגי של החקלאות הישראלית ובפתרון בעיות מתמשכות כמצוקת האשראי של החקלאים, והוסיף: "יישום נחוש של המלצותיו של דוח זה צפוי להפחית את התלות של הכלכלה הישראלית בהעסקת עובדים זרים קבועים בענף החקלאות ולאפשר עמידה בתקנים הבינלאומיים של הגירת עובדים זרים, בדומה למקובל במדינות OECD".
