סיעת אגודת ישראל הוציאה מכספי מימון הבחירות סכום של כ-200,000 שקל לצורך קניית מצרכי מזון לנצרכים במהלך שנת 2008. בשנת 2009 רכשה הסיעה בסכום של כ-25,000 ש"ח עופות לחלוקה לנזקקים בדרום הארץ בזמן מבצע עופרת יצוקה.

מבקר המדינה ציין בדוח כי החלוקה האמורה של מצרכי המזון לנזקקים נעשתה במועדים סמוכים לבחירות לרשויות המקומיות ולבחירות לכנסת. עובדה זו מעלה את החשד שמדובר למעשה בשוחד בחירות.

גם בכל מה שנוגע לבחירות לרשויות המקומיות נזכר שמה של אגודת ישראל כמי שלא הקפידה על הכללים. מבקר המדינה קובע כי למרות שבבני ברק ובמודיעין עילית לא התקיימו בחירות קיבלה סיעת האם כספי מימון בחירות עבור המנדטים שלה באותן רשויות.

מבקר המדינה התריע בדוח גם על תופעה של תשלום דמי הצלחה ליועצים חיצוניים לסיעות.

הביקורת העלתה כי במספר מקרים הובטחו בהסכמי ההתקשרות של סיעות עם מנהלי קמפיין הבחירות או יועצי תקשורת, תשלום דמי הצלחה מעבר לתשלום הבסיסי הנקוב.

כך למשל בהסכם של סיעת ישראל ביתנו היא התחייבה לשלם למנהל מטה הבחירות סכום של 462,000 ש"ח בגין השירותים שיתן לה וכן תוספת תשלום של 57,750 ש"ח בגין כל מנדט החל מהמנדט
ה-13. בפועל שילמה הסיעה 57,750 ש"ח כדמי הצלחה. בהסכם שחתמה סיעה אחרת עם יועץ התקשורת ארתור פינקלשטיין נקבע לו תשלום בסיסי בגין שירותיו בסך 150,000 דולר ותוספת תשלום מדורגת עבור כל מנדט החל מהמנדט ה-12 בסכומים שנעים בין 25,000 ל-150,000 דולר. לפינקלשטיין שילמה הסיעה כ-653,000 ש"ח בגין דמי ההצלחה.

אותה סיעה חתמה על הסכם עם חברה למתן שירותי יעוץ תקשורתי בו הוסכם על תמורה בסיסית של 90,000 דולר ותוספת תשלום הנעה בין 10,000 ל-20,000 דולר עבור כל מנדט, החל מהמנדט ה-12. לחברה זו שילמה הסיעה כ-336,000 ש"ח כדמי הצלחה.

מבקר המדינה קבע כי תוצאת בחירות אינה משנה את היקף השירותים שניתנו בתקופת הבחירות.

"כפי שכבר קבעתי בדוח על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות העצמאיות שהשתתפו בבחירות לכלל הרשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 2008, מעבר להפרת החובה לנהוג בריסון ובחסכון בכספים שמקורם במימון ציבורי, מתכונת זו עלולה לפתוח פתח לתופעות שליליות עד כדי פגיעה בטוהר המידות. ועל כן ככלל אני סבור שראוי להימנע מתשלום תוספת בגין הצלחה בבחירות. לפיכך, על הסיעות להימנע מלחתום על הסכמים ובהם הסדרים מסוג זה ועליהן לקבוע תמורה הולמת עבור שירותים הניתנים אשר אינם מותנים בתוצאות הבחירות", כתב.

מבקר המדינה המליץ לשלול מחמש מפלגות את כספי השלמת מימון המפלגות.

מפלגת קדימה תאלץ להתמודד עם שלילה של 700,000 שקלים, ממפלגת גיל יישללו 100,000 שקלים, ממפלגת עלייה יישללו 65,000 שקלים, ממפלגת מולדת יישללו כ-40,000 שקלים ומסיעת אח"י יישללו 2,700 שקלים.

עוד קובע הדוח כי רוב מוחלט של הסיעות נמצא בגירעונות של מיליוני שקלים. את טבלת הגירעון מובילה מפלגת העבודה עם סכום של 87,889,894 שקלים. אחריה הליכוד עם גירעון של יותר מ-54 מיליון שקלים וקדימה עם גירעון של יותר מ-35 מיליון שקלים.

בדוחות הכספיים שהוגשו למשרד מבקר המדינה, נכללו הוצאות שהיקפן הכולל נראה מופרז ביותר ביחס למדדים אובייקטיביים.
סיעת העבודה, לדוגמא, הוציאה 14,726 שקלים על שלושה מסכי טלוויזיה בגודל 37 אינץ' והסבירה כי הייתה זקוקה להם לצורך הבחירות. לאחר הבחירות מכרה הסיעה את מסכי הטלוויזיות האמורות לפעילים בחצי ממחיר קנייתם.

סיעת בלד הגישה חשבוניות על דלק בסכום של 175,000 שקל. "מחישובים שערכו עובדי משרדי עולה כי בסכומים אלה ניתן היה לרכוש כ-33,000 ליטר דלק מסוג אוקטן 95 או כ-29,000 ליטר סולר. כמויות אלה השקולות לנסיעות למרחק של כ-300,000 ק"מ, אינן סבירות כהוצאות נסיעה במערכת בחירות. הסיעה לא סיפקה הסבר המניח את הדעת לגבי היקפי ההוצאה האמורה", כתב המבקר בדוח.

סיעת ישראל ביתנו הוציאה על כינוס פתיחת הקמפיין לא פחות מ-212,000 שקל. זאת בעוד כינוס למטרה זהה ברוב המפלגות עלה בין מאות ל-30,000 שקל בלבד. ישראל ביתנו הוציאה גם על כינוס סיום מסע הבחירות סכום של 187,000 שקלים. הסיעה הסבירה כי ההוצאות הגבוהות בעליל היו דרושות על-מנת להפיק אירועים מכובדים שיהלמו את המעמד הייצוגי המיוחד.