בנק ישראל הודיע על הפחתת הריבית ב-0.3%, לרמה של 8.4%. הפחתת הריבית: במסגרת המדיניות המוניטרית הכוללת לחודש מאי. על הפחתת הריבית החליט נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בהתאם לציפיות בשוק ההון לירידה בשיעור זה.
בבנק ישראל נמסר, כי הפחתת הריבית מתאפשרת נוכח ירידת הציפיות של הציבור להאצה באינפלציה. ציפיות אלה נמצאות כעת במרכז תחום יעד האינפלציה שקבעה הממשלה, בשיעור של כ-2%".
בבנק קובעים עוד, כי הציפיות לאינפלציה לשנה השניה ואילך ירדו אף הן בכ-1%, אך מרביתן נמצאות עדיין מעבר ליעד. הערכות החזאים הפרטיים לאינפלציה לשנה קדימה ירדו גם כן והן קרובות לגבול התחתון של היעד; בנוסף המודלים שפותחו בבנק ישראל מצביעים על האפשרות להשיג את היעד של יציבות מחירים תוך הפחתת הריבית לטווח קצר.
בבנק המרכזי מסרו עוד (ציטוט):
נראה כי הרגיעה בשווקים, שהתבטאה בייסוף של שער החליפין של השקל ובירידה בשערי הריביות הלא צמודות לטווח ארוך בלמעלה מאחוז, מוסברת בעיקר בהקטנת אי-הוודאות בעקבות סיומה המהיר של המלחמה בעירק והתקדמות בקבלת הערבויות מממשלת ארצות-הברית. עם זאת, נותרו עדיין גורמי אי-וודאות כבדי משקל עקב הקשיים המתעוררים ביישום המדיניות התקציבית וההערכה כי הגרעון השנה ובשנים הבאות יהיה גבוה מהתוואי אשר נקבע על הממשלה, ולכן מתחייבת זהירות רבה יותר במדיניות הריבית.
קיימת אי בהירות רבה לגבי מידת היישום של החלטות הממשלה באשר לגובה הקיצוץ התקציבי. מסתמנת ארעיות בקיצוץ חלק מסעיפי התקציב ונותרו וסימני שאלה רבים ביחס להתכנסות לתוואי יורד של גרעון בתקציב ובמשקל החוב הממשלתי בתוצר. עוד מדגישים בבנק ישראל כי משמעת תקציבית היא תנאי הכרחי ליכולת להעביר מקורות מהחסכון הפרטי להשקעות ולאשראי במשק, לשמירה על הדירוג של ישראל בשווקים הבינלאומיים, להמשך הירידה בריבית לטווח ארוך על איגרות החוב הממשלתיות, ובעקבותיה - לירידת הריבית על האשראי להשקעות ולמשכנתאות, החשובה לחידוש הצמיחה ולעידוד התעסוקה. בבנק ישראל מסבירים כי המשך הורדת הריבית לטווח קצר, תוך שמירה על יציבות המחירים, תלוי במידה רבה באימון הציבור ביכולתה של הממשלה לקיים משמעת תקציבית, לשנה זו ולטווח הבינוני, הדרושה גם לחיזוק המערכת הפיננסית. יצויין עוד כי יציבות מחירים מתבטאת, בין השאר, בתנודתיות נמוכה יחסית של המדדים החודשיים, דבר שאינו מאפיין עדיין את המשק הישראלי.
בשוק מטבע חוץ ניכרת רגיעה עם הסיום המהיר של המלחמה בעירק, והיא מתבטאת בייסוף בשער החליפין בשעורים של כ-2.6 אחוזים בחודש מרס וקרוב ל-2 אחוזים במהלך חודש אפריל (רמתו דומה לזו של הרבעון הראשון של שנת 2002), ובירידה בסיכון שער החליפין כפי שנרשמה לאחרונה בסטיית התקן, כפי שנמדדת במחירי האופציות שמנפיק בנק ישראל, לרמה של פחות מ-8 אחוזים, לעומת קרוב ל-10 אחוזים לפני כחודשיים. גם פרמיית הסיכון שהשווקים מייחסים למשק הישראלי ירדה עם סיום המלחמה בעירק: הפער בשעורי הריבית בין איגרות החוב של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל לבין אלו של ממשלת ארצות הברית ירד בלמעלה מ-50 נקודות בסיס ושעור הפרמיה עומד כיום על 1.0 אחוז לטווח של חצי שנה וכ-1.4 אחוזים ל-10 שנים, לעומת 1.6% ו-2.0%, בהתאמה, בחודש שעבר.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשווקים, במטרה להבטיח שמירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים תוך חיזוק היציבות הפיננסית. בכפיפות לכך יפעל הבנק כדי לתמוך במדיניות לעידוד התעסוקה ולקיצור תקופת ההאטה במשק.
