שר האוצר,
יובל שטייניץ, הודיע (יום ג', 22.2.10) כי יניח בימים הקרובים על שולחן ה
ממשלה שתי הצעות בנושאי מאקרו כלכליות חשובות: ההצעה הראשונה היא לתקציב דו-שנתי נוסף לשנים 2012-2011 והשנייה היא הצעה לכלל פיסקלי חדש לפיו ייקבע שיעור הגידול בהוצאותיה של הממשלה. שתי ההצעות סוכמו בין שר האוצר לראש הממשלה
בנימין נתניהו ויונחו על שולחן הכנסת לאחר אישורן בממשלה.
במשרד האוצר אמרו כי אישור תקציב המדינה לשנים 2010-2009 והיתרונות הגלומים בו הביאו לחשיבה על בחינת האפשרות לשינוי שיטת התקצוב בישראל ומעבר לשיטת תקצוב דו-שנתי באופן קבוע. לדברי האוצר, היתרונות העיקריים שנחשפו הם היכולת של כל משרד ממשלתי לתכנן את פעילות המשרד לטווח מוגבל בהתאם לתקציבו, להוסיף אלמנט של ודאות במשק ולהביא להתפנות זמן ניהולי ואנרגיות ניהוליות לחשיבה אסטרטגית ולבניית תוכניות לטווח-ארוך, בשל המרווח הגדול יחסית שבין העיסוק בתקציב אחד למשנהו.
עוד צוין כי יתרונות אלה משפיעים לטובה גם על יכולת העבודה של גופים לא-ממשלתיים העובדים מול משרדי הממשלה או הנתמכים על ידה. באוצר אף ציינו בסיפוק כי התקציב הדו-שנתי נהנה מתמיכה בינלאומית פומבית ע"י ארגונים כמו קרן המטבע העולמית ויו"ר ארגון ה-OECD אנחל גוריה.
ירידה בשיעור החוב ביחס לתוצר תוכל להביא להגדלת תקרת הוצאות הממשלה
הנושא הנוסף בו תעסוק הממשלה נוגע לכלל הפיסקלי החדש לפיו נקבע שיעור הגידול בהוצאה הממשלתית במעבר בין השנים. את הכלל גיבשו במהלך מחצית השנה האחרונה משרד האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ ולפיו שיעור הגידול בהוצאה ייקבע בכפוף לשיעור החוב ביחס לתמ"ג ולשיעור הצמיחה הממוצעת בעשר השנים האחרונות.
על-פי החוק המוצע, ככל ששיעור החוב יפחת תוכל הממשלה להרחיב את הוצאותיה, וזאת עד לשיעור מרבי של ממוצע הצמיחה העשר השנים האחרונות. תקרת הגירעון הפוחתת, אשר קבועה בחוק, נותרה ללא שינויי.
הקווים המנחים שגובשו הם שימוש בהתפתחויות הכלכליות בפועל (בניגוד לשימוש בתחזיות); פשטות ושקיפות של הכלל המוצע; המשך השמירה על אמינות המדיניות התקציבית תוך מתן מענה לצרכים התקציביים של הטווח הבינוני; והימנעות ממדיניות פרו-מחזורית (הגדלה של ההוצאות בתקופת צמיחה וצמצום הוצאות בתקופת האטה) אשר עלולה להחריף את המיתון בעת משבר כלכלי.
"התקציב הדו-שנתי החדש יאפשר לממשלה תכנון ארוך טווח ויסייע בהשגת יציבות, צמיחה ושגשוג במשק הישראלי", אמר שטייניץ. "הכלל הפיסקלי החדש יאפשר שילוב נכון בין השאיפה לשפר את השירותים הממשלתיים ואת התשתיות בהתאם לצמיחה במשק, יחד עם הצורך לשמור על משמעת פיסקלית ברורה ומוגדרת מראש ולהקטין את רמת החוב הלאומי למימדים סבירים שישרתו את החוסן הלאומי והכלכלי לאורך זמן".