זוהי הפעם הראשונה בה מכניסה ישראל לספר החוקים את ההכרה בעובדות ההיסטוריות שעומדות מאחורי עלייתם ארצה של בני ארצות ערב ואירן. בפרק שלם בהיסטוריה היהודית שרבים אינם מכירים - תלמידים אינם לומדים אותו בבתי-הספר או במסגרת שירותם הצבאי.

בעקבות ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים ובעקבות הקמת מדינת ישראל, יהודים במדינות אלה סבלו מהפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות, לרבות גירוש בכוח ונישול מרכוש אישי וקהילתי. יום לאחר החלטת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 47', פתחו הממשלות הערביות ברדיפת היהודים ובגזילת רכושם. זאת, עוד לפני שהוכרז על הקמת מדינת ישראל. יהודים רבים נרצחו, נחטפו או סבלו אלימות ואיומים.

בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל, חיו בארצות ערב כ-856,000 יהודים. כתוצאה מהסכסוך הערבי-ישראלי, כ-600,000 יהודים ממדינות ערב והאיסלאם עלו לישראל כפליטים. יתר היהודים נאלצו להגר כפליטים לאירופה, לצפון ולדרום אמריקה.

אחרי מאות רבות שנים של התיישבות השאירו יהודים אלה מאחוריהם רכוש רב, אישי וקהילתי - אדמות, בתים, מבני קהילה כגון: בתי קברות, בתי-חולים, בתי-ספר, מבני תעשיה שהיו בבעלות יהודית ואף כסף ותכשיטים שלא הורשו להוציא משם, וכמובן זכויות כמו פנסיה שצברו לאורך השנים. כל אלה נותרו מאחור. כיום, כמעט לא נותר זכר לאותן מאות קהילות יהודיות.

נסיבות יציאתם של יהודים אלה תואמות לחלוטין את אמנת הפליטים של האו"ם. הנציב העליון לפליטים של האו"ם התייחס בשתי הזדמנויות, בשנים 1957 ו-1967, וקבע כי יהודים אלה הם פליטים שעל האו"ם להגן עליהם. עשיית צדק עם היהודים האלה הוכחשה ונשללה מהם במשך שנים רבות.

הקונגרס האמריקני החליט, באפריל 2008, שיש להכיר בפליטים היהודים כפליטים לפי אמנת האו"ם ולפצות אותם על אובדן רכושם. החלטת הקונגרס מזכירה במפורש את ארצות המפרץ הפרסי, צפון אפריקה והמזרח התיכון.

גם ממשלות ישראל קיבלו לאורך השנים, החל מ-1969 ועד שנת 2005 החלטות ממשלה לגבי טיפול בנושא, אך החלטות אלה לא בוצעו לאורך השנים. זאת על-אף עבודתם היסודית של הארגונים השונים המייצגים את יוצאי ארצות ערב ואירן, הפועלים בישראל ומחוצה לה.

חבר הכנסת טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל) אמר בדיון כי החוק הוא שכתוב של ההיסטוריה וסילוף העובדות. "אנחנו מדברים על הצעת חוק שמדברת אך ורק על המזרח התיכון ורק על מדינות ערב, כאשר היסטורית, אין התייחסות ליהודים שהגיעו מאירופה, כאשר אנחנו יודעים שדווקא שם הם נרדפו. בספרד נרדפו. הגלות החלה לא בגלל הפלשתינים, אלא על-ידי הרומים. לפני כמה ימים היה ברלוסקוני כאן, וחיבקו אותו בחום, באהבה. הידיד הכי גדול. הוא דווקא מייצג את חורבן בית שני. אם צריכים לתבוע, אז אולי צריך לתבוע אותו. הוא אחראי על סבל היהודים במשך 2000 שנה. הוא האחראי לגלות של היהודים, והוא הידיד הגדול ביותר של היהודים, ולא מתייחסים בכלל", אמר והוסיף:

"ולא שמעתי שאומרים, למשל, בגרמניה, לא אומרים בצרפת, לא אומרים בזמן ממשלת ווישי, לא אומרים בתקופת האמנציפציה - כלום. רק במדינות ערב, כאשר אנחנו יודעים היטב, שדווקא בתקופת השלטון המוסלמי, זה שלטון תור הזהב של היהדות. המקום שבו היו מקומות היהודים מוגנים, היהודים בעצמם מוגנים, הפריחה התרבותית והדתית של היהודים, בשלטונם של הערבים והמוסלמים. ובאים להגיד, שדווקא שם נרדפו ונטבחו, וכל מיני שקרים כאלה? אפשר לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים ליצור איזושהי סוגייה פוליטית, כדי להגיד כנגד סוגיית הפליטים הפלשתינים: יש פליטים יהודים. וכנגד הדרישה של מדינות ערב, יש דרישה של מדינת ישראל. זו המצאה, צריך להגיד את זה".

לדברי אלסאנע, לא את מרוקו או עירק, צריך לתבוע אלא את התנועה הציונית. "היא אשר גרמה - מה עשו כאשר עליתם? היו המעברות, ריססו אתכם ב-DDT. מה עם ילדי תימן? - אולי הם אחראים. והם אשר גרמו להגירה ההמונית, הבלתי מוצדקת, של היהודים מהמולדת שלהם, מהמדינות שלהם, בעירק, בתימן, בתוניסיה, בלוב. אלמלא הפעילות של התנועה הציונית, הכל היה - ממשיכים לחיות, שכנים, מערכת יחסים מצוינת. אני שמעתי איך היו בימי רמדאן, בשכנות טובה, ומשתתפים בחגים, בשמחות. בגלל זה הם כל הזמן מדברים על איך אפשר לחזור לג'רבה. לארגן טיול מאורגן, להגיע לשם. בגלל שטוב שם. בגלל שנהנו שם. אלמלא האשליה 'תבוא לכאן' - וכאשר הגיעו, הרבה ירדו. והרבה, אם היה ברצונם, לא היו מגיעים. ואחרים הלכו לצרפת, לא הגיעו לכאן. המפגש הזה, העלייה הזו, היא יצרה בעיית פליטים אחת ויחידה במזרח התיכון, והבעיה האחת והיחידה היא הפליטים הפלשתינים. הרצחת וירשת. באו לכאן, גירשו פלשתינים, יצרו את בעיית הפליטים הפלשתינים, ואומרים: לא, לא, לא. הם לא פליטים. אנחנו הפליטים. אנחנו גירשנו אתכם, אנחנו הרסנו את הכפרים שלכם, אתם עכשיו במחנות הפליטים בסוריה, בירדן, ואתם הפליטים - לא, לא. אתם כלום, אתם לא קיימים, אנחנו הפליטים".

ג'מאל זחאלקה (בל"ד) אמר כי הציונות דווקא חוגגת את הרס יהדות בבל. "מי שיכול לחזור הוא לא פליט. אתם קראתם להם עולים חדשים, לא פליטים. כל מי שנמצא כאן הוא פליט או עולה חדש? על-ידי הציונות שהביאה אותם בכוח לפה והם נפגעו מהציונות שהביאה אותם".

השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, יוצא תוניס, אמר בדיון "כשאני ביקרתי שם והלכתי לראות מה המקום שממנו הגעתי, הם פחדו כבר שאני בא לקחת להם את הרכוש, המשפחות שנמצאות שם. לכן, כשמדברים על צדק היסטורי הרי העולם יהיה זה שיתגייס, העולם הוא זה שיצטרך למצוא את הקרנות המתאימות כדי לתת את התשובות המתאימות, ואני מאמין שממשלת ישראל מהיום תעמוד על כך בצורה ברורה. הקרנות הבינלאומיות ימצאו את הסכומים המתאימים כדי לפצות את יהודי ערב, ואני בטוח שהדבר הזה יעשה צדק היסטורי עם אותם מאות אלפי משפחות".