מגיפת ה-SARS פוגעת בכלכלת ישראל, כאשר הפגיעה העיקרית הינה בחברות ישראליות המייצאות למדינות מזרח אסיה. כך עולה מבדיקה שערכו כלכלני D&B דן אנד ברדסטריט ישראל.
סך היצוא לאסיה הסתכם בשנת 2002 בכ-5 מיליארד דולר. מדובר בכ-17.2% מהיצוא הכולל של מדינת ישראל, שהסתכם ב-2002 בכ-29.5 מיליארד דולר (כולל יצוא יהלומים). עוד עולה מנתוני סחר החוץ, כי כ-2 מיליארד דולר מסך היצוא הינו למדינות הנגועות במחלת הסארס - סין, הונג קונג וסינגפור, כאשר עיקר היצוא הינו להונג קונג - כ-1.3 מיליארד דולר. אחריה מייצאת ישראל לסין בכ-426 מיליון דולר והייצוא לסינגפור מסתכם בכ-276 מיליון דולר.
על-פי נתוני כלכלני D&B, עיקר הפגיעה הכלכלית הוא בהונג קונג ובסינגפור, בהן מושתתת הכלכלה המקומית על מתן שירותים. הענפים שרושמים קיטון משמעותי בהיקפי הפעילות הם בעיקר ענפי התיירות, השירותים הפיננסיים והקמעונאות. מנגד, בסין אין חשש לפגיעה ממשית בכלכלה עקב גודלה של המדינה והישענותה של הכלכלה על המגזר התעשייתי.
הכלכלנים מציינים, כי הפגיעה המשמעותית ביותר ביצוא להונג קונג, סינגפור וסין היא בענף היהלומים. סך יצוא היהלומים הסתכם ב-2002 בכ-1.34 מיליארד דולר - כ-64.7% מהיצוא הכולל למדינות אלו.
ענפים אחרים החשופים לכלכלות הסארס הינם ענפי ההיי-טק (תקשורת וציוד רפואי) שייצאו ב-2002 בכ-587.4 מיליון דולר ותעשיות הכימיה שייצאו בכ-71.2 מיליון דולר (בעיקר לסין).
ההשלכות על היצואנים הישראליים הינן מיידיות וכבר כיום מדווחים היהלומנים על עצירה כמעט מוחלטת של הזמנות יהלומים מהמזרח הרחוק וחשש לירידה של כ-10% בסך הסחר העולמי.
בין הסיבות לפגיעה ביצוא למדינות הנגועות הסארס, ניתן למנות את הירידה בביקושים גם למוצרי מותרות כגון: מכשירי חשמל, ביגוד, ריהוט וכדומה. הביקושים למוצרי המותרות נובע מהמשבר המקומי והחשש של האוכלוסיה להיחשף למחלה במקומות הומים אדם.
הכלכלנים עוד מציינים, כי ישנו חשש שמגיפת הסארס תפגע גם ביבואנים. סך היבוא מסין, הונג קונג וסינגפור הסתכם ב-2002 בכ-2.2 מיליארד דולר, כ-43.2% מסך היבוא מאסיה וכ-6.6% מסך היבוא לישראל. העמקת המשבר הכלכלי במזרח אסיה יפגע בפעילות היצור המקומית, בעיקר בענפי תעשיית האלקטרוניקה (המרכזת חלק גדול מכח היצור במדינות אלו) ובענפי התעשיה (המושתתים על העסקת כח אדם זול כגון ענפי הטקסטיל וההלבשה).
התפשטות המחלה הגוררת האטה בפעילות הכלכלית ואף סגירת מפעלים, עלולה להביא לגידול בעלויות היצור ולהעלאת מחירים שתשפיע לא רק על היבואנים בישראל, אלא תהיה בעלת השפעה על הכלכלה הגלובלית בכלל.
בנוסף, מתחזקת הפגיעה ביצואנים וביבואנים עקב הימנעות מנסיעות של אנשי עסקים למדינות ה-SARS והעיכוב הנגזר מכך בסגירת עסקות. כמו-כן, קיימים קשיים בשינוע של סחורות עקב חשש חברות התובלה הימיות והאוויריות להגיע לאזורים נגועים, או לאזורים שהוכרזו על-ידי ארגון הבריאות העולמי כאסורים.
