סגנית בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, השופטת
טובה סיון, הורתה בהחלטה שניתנה ביום 24.2.10, לבן זוגה של אשה שנפטרה ועזבונה עומד למחלוקת, למסור תוך 7 ימים לידי מנהלי העיזבון, תצהיר ובו פרטים מלאים על נכסי העיזבון, כולל מידע על הכספת שהוסתרה בשוויץ, ובכך להסיר חסיון מדיונים שנערכו בהליך גישור.
מנהלי העזבון - עורכי הדין זרח רוזנבלום ועלס דוברונסקי, מייצגים את ילדי המנוחה. המשיבים הם עו"ד דורון רפואה ו- ד"ר ד.ר., שיוצגו בהליך זה על-ידי עו"ד ראובן בילט.
השופטת הורתה עוד לבן זוגה לשעבר של האשה ומנהלי העזבון הקודמים להעביר לידי מנהלי העיזבון הנוכחיים את רכוש העיזבון, לרבות אלבומי תמונות, יומנים, מסמכים, פריטי לבוש, תכשיטים וחפצים מכל מין וסוג שהוא - ככל שאלה מצויים בידו.
הרקע למחלוקת הוא בין ילדי המנוחה ומנהלי עזבונה לבין ידידה של המנוחה ועורך צוואתה וכאמור - בן זוגה לחיים. בפסק דין קודם ביטל ביהמ"ש סעיפים בצוואת המנוחה עקב מעורבות לא תקינה בעריכתה, ובפועל סילק את בן הזוג לשעבר מניהול העיזבון.
נימוקי הבקשה של הילדים ומנהלי העיזבון הנוכחיים הינם כי מאז פטירת המנוחה יש להם סיבות לסבור כי הרכוש הידוע והקיים בעיזבון אינו כל הרכוש שהותירה המנוחה, וכי ייתכן כי בן זוגה של האשה, ביחד עם מנהלי העיזבון הקודמים, מעלו בתפקידם.
סברה זו התגבשה ממספר מקורות: דודתה של המנוחה סיפרה כי המנוחה ביקשה ממנה להעביר ארצה סכום כסף אשר גבוה בהרבה מהסכום אותו העביר ארצה בן זוגה של המנוחה בשמה. בנוסף, נטען כי במסגרת הליך גישור, אליו הופנו הצדדים במסגרת הליכי הערעור בפסק הדין הקודם בעניין, בו הציגו המשיבים עמדה על פיה הם יודעים דבר קיומה ומיקומה של כספת בשוויץ וכן סיפר אחד ממנהלי העיזבון על קיומה של מזוודה ובה פריטים אישיים של המנוחה אשר הייתה ברשותו. על קיומה של הכספת נלמד גם מפיו של בנה של המנוחה, אשר סיפר כי חודשיים לפני מחלתה נסע עימה לשוויץ ושם נאלץ להמתין לה מחוץ לסניף בנק.
"הסרת החסיון - החלטה שלא נעשית בנקל"
"הרציונל העומד מאחורי הענקת החיסיון הינו כי לצדדים הלוקחים חלק בהליך הגישור מטרה כנה ואמיתית להביא לסיום הסכסוך. לפיכך, מבקש המחוקק המתבסס על תיאוריות בתחום הגישור, להביא למצב בו צדדים תמי לב לא יחששו לחשוף אינטרסים ומאווים העלולים לפגום בעמדתם במסגרת הליך משפטי, אם לכך יגיעו הדברים והליך הגישור לא יצלח. לצערי, איני סבורה כי זהו המקרה בענייננו", כתבה השופטת טובה סיון, בהחלטתה.
השופטת קבעה כי סלע המחלוקת במקרה הינו מידע אשר נחשף כנטען בשיחה אשר התנהלה בין ילדי המנוחה לבין המשיב. "הדעות חלוקות האם שיחה זו עולה לכדי 'פגישת גישור' עליה חל החיסיון, אם לאו - מאחר שהתנהלה ללא נוכחות המגשר. לצורך העניין, מכיוון שהיוזמה וארגון שיחה זו מקורה בהליך הגישור, אצא מנקודת הנחה 'מחמירה' כי מדובר בשיחה אשר הינה חלק מהליך הגישור", כתבה.
השופטת ציינה כי בא-כח המשיבים לא הכחיש כי המידע הנטען מצוי בידיעתם של לקוחותיו. לפיכך, היא טענה כי יש לקבוע כי לעיזבון נכסים נוספים אשר דבר קיומם לא היה בידיעתם של ילדי המנוחה או של מנהלי עיזבונה. "נקודה זו משמעותית ביותר: לא מדובר בנכסים אשר נמצאים בחזקת מי מהמשיבים ושייכים למי מהם כדין, אלא בנכסי עיזבון כגון כספים ומיטלטלין נוספים", נכתב בהחלטה.
"לא יעלה על הדעת, כי במסווה של חיסיון, תינתן האפשרות למאן דהוא להשתמש במידע או חפצים המצויים ברשותו שלא כדין, ככלי ניגוח בצד השני, על-מנת להשיג יתרונות במשא-ומתן. מקביל הדבר במידה מסוימת, לשימוש לרעה בהליכי משפט המהווה עילה לדחיית התובענה, על-פי תקנות סדר הדין האזרחי (לעניין שימוש לרעה בהליכי משפט), סיכמה השופטת.
