ממצאים חמורים מעלה מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, באשר לגיוס והעסקה של עובדים זרים. המבקר קובע, כי מרבית העובדים הזרים מצויים בישראל באופן בלתי חוקי, ומועסקים באופן בלתי חוקי.
המבקר חושף בדוח 53ב' שהגיש (יום ד', 30.4.03), כי מתווכי כוח אדם בישראל מקבלים 3,000-1,300 מכל עובד זר, תמורת "סידור" כניסתו לישראל ומציאת עבודה עבורו. "גביית עמלה על-ידי מתווכי כוח האדם בארץ,... מנוגדת לחוק שירות התעסוקה". זה אחד הממצאים העיקריים בדוח מבקר המדינה".
המבקר מתייחס בדוח ל-255 אלף העובדים הזרים שהיו נכון לספטמבר 2002 בישראל, בהיתר וללא היתר. השוואות מספרם של אלה מתוך כלל המועסקים בישראל, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, מעידה כי ישראל עושה שימוש יתר בכוח עבודה זר.
המבקר קובע, כי הספסרות בישראל בעובדים זרים, "יוצרת פיתוי להגשת בקשות לקבלת היתירי ההעסקה בהיקף גדול יותר מצורכי המבקשים, ולסחר בהיתרי העסקה בניגוד לתנאי קבלת ההיתר". המדינה על אזרחיה יוצאת נפסדת מנושא העובדים הזרים, שכן מלבד ההוצאות הכרוכות בהפעלת מנגנון למתן היתרים, למימושם ולפיקוח על העובדים הזרים, ישנן "עלויות חיצוניות" למשק, ואף לא אחד מהגורמים הנשכרים מהעסקת עובדים זרים נושא בהם.
המבקר מגלה בדוח, כי "רוב העובדים הזרים בישראל עובדים ללא היתר עבודה. מציאות זו מחייבת הגברת הפיקוח האכיפה וההרתעה, במטרה להקטין את מימדי עבודת הזרים הבלתי חוקיים בישראל".
המבקר בדק ומצא ליקויים רבים בסדרי מתן היתרים בענף החקלאות. הנה כמה דוגמאות:
- שירות התעסוקה דיווח כי מ-1998 ועד פברואר 2001 הקצה 17,335 היתרי העסקה. בפועל, הונפקו 21,000 היתירי העסקה; עד סוף מאי דיווח שירות התעסוקה על עוד 26,718 היתירי העסקה; ואולם בפועל הונפקו 31,000 היתירי עבודה;
- בקשות למתן היתרים טופלו ואושרו, למרות שחלק ניכר מהמבקשים לא עמדו בקריטריונים ולא הציגו את המידע המלא שנדרש מהם.
גם בהנפקת היתירים לקבלנים נמצאו כאמור ליקויים רבים. כך, לדוגמא:
- שירות התעסוקה הקצה עובדים זרים לפרויקטים אף שהקבלנים לא צירפו היתרי בנייה, אלא הציגו אישור ועדה מקומית, שהיה כמובן מותנה;
- המבקר בדק מדגמית ומצא, כי 55% מהבקשות שנבדקו, אושרו עובדים זרים בניגוד לנהלים וכללים.
