"המשמעות האובייקטיבית שמעניק אדם סביר לאמירה הנ"ל היא, כי ההתנהגות העכשווית, או הקרובה לתקופה הנוכחית, של המערער, היא של עולם תחתון, היינו: התנהגות עבריינית, פלילית, המצדיקה את כליאתו העכשווית מאחורי סורג ובריח. אין להבין את הדברים כמתייחסים לרישום פלילי ישן מלפני שנים רבות. משלא הוכחה התנהגות עבריינית כזו, אין לראות בדברים משום אמת עובדתית". כך קבע (יום ה', 25.2.10) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, זאב האמר, בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (השופט חנה ינון) שדחה את תביעת לשון הרע שהגיש יהודה רגב נגד מעין אמודאי.

ראשיתה של הפרשה בדברים שהטיח פעיל אחד של מפלגת העבודה, מעין אמודאי, ברעהו, יהודה רגב, ביום 2.2.06, ואשר הוקלטו על-ידי רגב, ולפיהם "היית צריך להיות מאחורי סורג ובריח... ההתנהגות שלך של עולם תחתון... כל הדברים עליך גלויים וידועים...", וכי "אני יודע שיש לך חומר על זה, מה אתה מתבכיין? כל הדברים עליך גלויים וידועים". רגב, מצדו, הזהיר את אמודאי כי הדברים הם לשון הרע, ואמודאי התריס בו שיתבע אותו. רגב אכן עשה כן.

השופטת חנה ינון מבית משפט השלום קבעה, כי המילים שהטיח אמודאי ברגב נועדו "להשפילו, לבזותו ולביישו" ועולות כדי לשון הרע, אולם עקב הרישום הפלילי הזעום של רגב מגיל 15(!) בגין גניבת פחית קוקה-קולה וקטטה (!) קבעה השופטת ינון כי לאמודאי עומדת הגנת "אמת דיברתי". השופט האמר חלק על מסקנה זו וקבע, כי אדם סביר יסיק כי אמירתו של אמודאי כלפי רגב כאילו "ההתנהגות שלו של עולם תחתון" וכי "היה צריך להיות סגור מאחורי סורג ובריח" מתייחסת להווה, ובהיעדר התנהגות עבריינית של רגב בהווה, לא עומדת לאמודאי הגנת "אמת דיברתי". עם זאת, השופט האמר הטיל ספק בהסברו של רגב ולפיו, הרשעתו נסובה על גניבת פחית קולה וקטטה, שכן, לדבריו, "הפרקליטות אינה נוהגת לפתוח תיקים בגין מעשים פעוטים שכאלו".

"פספס הזדמנות חד-פעמית להיבחר"

הגם שחוק איסור לשון הרע מאפשר לנפגע מאמירה דיבתית לתבוע כ-50 אלף שקלים בלא הוכחת נזק, בחר רגב במסלול החתחתים של הוכחת נזקו, ובין היתר הוא טען כי איתן כבל התנגד למועמדותו לרשות פורום הסטודנטים של המפלגה וכי הוא נאלץ לפרוש מלימודיו באוניברסיטה.

אולם, היות שאיש מבין חברי המפלגה החשובים או בכיריה לא הובא להעיד, אם דברי אמודאי באירוע הגיעו לידיעתם או הושפעו מהם, קבע השופט האמר, כי "לא הוכח קשר בין אמירותיו של המשיב באירוע לבין התנגדותו של מזכ"ל המפלגה למועמדותו של המערער כיו"ר אגודת הסטונדטים ואי-היבחרו. בוודאי שלא ברורים הזיקה והקשר בין הפסקת לימודיו האקדמאיים של המערער לבין הדברים שאמר המשיב". היות שרגב לא תבע פיצוי סטטוטורי, היינו, "ללא הוכחת נזק", והיות שבית המשפט אינו מעניק לתובע סעד שלא תבע, הערעור נדחה, ועל רגב הושתו הוצאות משפט בסך 12,000 שקל לאמודאי.