בקשת רשות להתגונן שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב יפו, ונדונה ביום 13.07.08, נדחתה על כרעיה ועל קרביה: בנק מזרחי-טפחות הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד מספר ערבים אשר חתמו ערבות לחובותיה של "מרכז מזון פטיש בע"מ".

הסכומים עליהם חתמו הערבים נעו בין 75,000 ל 237,500 ש"ח. המבקשים גרסו כי הם "ערב יחיד" ולפי תיקון תשנ"ח הם זכאים להגנות של סעיפים 22(א+ב) לחוק הערבות (הדן בחובת הגילוי כלפי ערב יחיד), וכן של סעיף 26(א) לחוק זה (אשר דן בחובת מתן התראה בת 90 יום לערב).

מאידך, גרס הבנק כי הסעיפים לא נחקקו במועד חתימתם על ערבות והם אינם חלים רטרואקטיבית.

השופטת ורדינה סימון מצאה כי ערב אחד אינו "ערב יחיד" שכן הוא בעל עניין בחברה הנערבת, וכי הגם שמבקשים 1 ו-2 עונים על הגדרת 'ערב יחיד', שכן במועד חתימת הערבות היה כל אחד מהם בעל מניה אחת בחברה, הסעיפים המגנים עליהם אינם חלים רטרואקטיבית. השופטת סימון ציינה כי אין בכל מקרה נפקא מינה לכך שהערבים אינם חוסים בצל ההגנות הנ"ל, שכן גם אם היו מוכיחים את תחולת ההגנות עליהם, אין ביד ההגנות להושיע להם שכן הם לא פירטו את שיעור הנזק אשר נגרם להם מאי מתן ההודעה בזמן,וכידוע, "חובה על מבקש רשות להתגונן להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו והמבקשים לא עשו כן".

גם טענתם החלופית של המבקשים כלפי הבנק, ולפיה הבנק התרשל כאשר לא מיצה את האפשרות לפרוע את חובותיו מן החברה החייבית, נדחתה, וזאת מטעמים דיוניים: המבקשים לא פרטו מה היו חובות הבנק לחברה החייבת, מה היקף עסקיה והסכמיה המסחריים של החברה החייבת, אלו נכסים שלה ניתן היה לשעבד, ומה היה שיעור הנזק שנגרם להם עקב התרשלות החברה החייבת. לאור זאת, נדחתה גם טענתם החלופית.

הערבים שלושתם חויבו בהוצאות בגין דחיית בקשת הרשות להגן בסף 3,500 ש"ח + מע"מ, וזאת בנוסף לסכומים שבהם חויבו משנדחתה בקשת רשותם להגן.