בית המשפט המחוזי בירושלים דן בערעור שהגישה סבתא על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעיר (השופט
מנחם הכהן), שדחה תביעה שהגישה נגד בתה וחתנה בעניין הסדרי ראייה עם שלושת נכדיה.
'זה בגלל שהם חרדים' מכתב התביעה עלה כי הסבתא-המערערת, תושבת צרפת, אינה בקשרים טובים עם בתה המתגוררת בירושלים עם בעלה ושלושת ילדיהם, שהגדולה שבהם בת 7. על-אף היחסים הקשים, איפשרו ההורים לסבתא לקיים קשרים מסוימים עם הנכדים - והיא נהגה להתראות איתם פעמיים בשנה, עמדה עימם בקשר טלפוני ושלחה להם גלויות ומתנות.
לדבריה, בשלהי שנת 2007 השתנו הדברים והיא קיבלה מכתב מבתה וחתנה, בו נאמר כי אינם מעוניינים לפגוש אותה בעת ביקוריה בארץ. הסבתא לא קיבלה את עול הגזירה, וביום 30.10.07 הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ועתרה ל"קביעת סדרי קשר בין סבתא לבין נכדיה", וטענה כי התנגדות בתה וחתנה נובעת מהשקפתם הדתית-חרדית.
פקידת הסעד: הקשר בלתי אפשרי בתגובה טענו בתה וחתנה - המשיבים - שהסבתא פגועה בנפשה, מנסה לעורר ריבים ביניהם, מטרידה אותם ומנסה ליצור עימם קשר באופן אובססיבי. לדבריהם, בית משפט איננו מוסמך לחייב הורים, האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים, בקיומו של קשר עם הסבתא, והדין איננו מכיר בזכות הורי-הורים לקשרים עם נכדיהם, אלא במצב בו אחד ההורים נפטר בהתאם לסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962.
המשיבים עתרו לצו הגנה למניעת קשר בין הסבתא לילדים ובית משפט למשפחה הורה על מתן צו הגנה, שמנע מהסבתא ליצור קשר עם המשיבים או עם הנכדים.
פקידת הסעד קיימה פגישות עם הסבתא, הבת ובעלה, והתרשמה שמדובר ביחסים קשים ומורכבים בין הסבתא לבתה לאורך השנים. בתסקיר ציינה כי מבלי לשקם את הקשר בין הסבתא לבתה, לא ניתן יהיה לחדש את הקשר בין הסבתא לנכדים. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים אימץ את התסקיר, דחה את התביעה של הסבתא ונמנע מלקבוע האם קיימת סמכות לכפות הסדרי ראייה לטובת הורי-הורים, אם לאו.
מסר בעייתי בהתייחס לכיבוד הורים בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של הסבתא ללא חיוב בהוצאות. לדבריו, טובת הילד דורשת קיום קשר עם הורי ההורים ומדובר בצורך בסיסי של הילד, כחלק מן הצורך - והזכות - לחיות במשפחה. "העלמת" הורי ההורים מהנכדים, היא ללא ספק דבר הנוגד את טובתם של הילדים. "גם אם נסיבות החיים הובילו והקשר עם הורי ההורים נעשה מורכב, טובת הילדים דורשת מאמץ מצד ההורים למציאת המסגרת הנכונה להקמת הקשר, ולו קשר מוגבל, עם הורי ההורים".
בית המשפט ציין כי כאן מסרבים ההורים לכל קשר, ולו הקלוש והסמלי ביותר בין הילדים לסבתם, ועמדה זו קשה עליו. "קשר בין הורי-הורים לנכדים חשוב ויקר הוא לשני הצדדים, ואף לצלע השלישית במשולש זה - ההורים. כשקשר כזה מתקיים מעניק הוא רבות לכל צדדיו... מאידך, כאשר מונעים ההורים מן הילדים קשר עם מי מהורי ההורים ו'מעלימים' אותם, המחיר עשוי להיות כבד. בין היתר מדובר בנזק להשקפתם של ילדים בדבר החובה לכיבוד הורים. שהרי ההורים הם גם ילדיהם של הורי ההורים, והבחירה שלא לאפשר לנכדים כל מגע עם הורי ההורים, טומנת בחובה מסר בעייתי בכל הנוגע לערך כיבוד הורים. אכן, לעיתים מקשים משקעי עבר על קיומו של קשר כזה. אך ככלל, הדברים אינם בלתי פתירים. ניתן להיעזר במומחים, באנשי מקצוע ובאנשי אמון המקובלים על הצדדים, על-מנת להתחיל בתהליך שיאפשר קשר ברמה כזו או אחרת, לטובת הקטינים ושלמות המשפחה".
קשר כפוי לא ייטיב עם הנכדים בית המשפט המחוזי הדגיש בפסק הדין כי בעת הדיון חזרו האם ובעלה על הטענה כי זיקה בין הסבתא לילדים תזיק לילדים, וכי הם סירבו להצעת בית המשפט, לצרכי פשרה, לקשר "חד-סטרי", במסגרתו יעבירו לסבתא תמונות של הילדים, בלא שהילדים יהיו בפועל חלק מה"קשר". ההורים סירבו גם להצעה לפגישה בחסות פסיכולוג או אדם אחר עליו הם סומכים, והבהירו כי אינם מעוניינים בקשר בין הסבתא לילדים.
"מאמצים מרובים של המותב להביא את המשיבים להסכמה לקשר כלשהו, לא נשאו פרי, ונתקלו בחומה בצורה של התנגדות חד-משמעית מצד המשיבים. בהקשר זה נעיר כי המשיבים הדגישו בפנינו - ועמדתם כנה בעיני - כי התנגדותם לקשר בין המערערת לילדים איננה נובעת מהבדלי השקפה דתית בינם לבין המערערת".
בית המשפט הבהיר כי קשר בין הסבתא החיה בצרפת לילדים צעירים, באופן שייטיב עם הילדים, דורש קצה חוט של שיתוף פעולה מצד ההורים. "כפיית קשר כזה בגילם הצעיר של הילדים, ספק אם תהיה אפקטיבית, ומכל מקום, בוודאי יהיה לה מחיר בראי של טובת הילד, בשל הפגיעה באוטונומיה ההורית כלפי של התא המשפחתי הצר, אשר איננה מיטיבה עם ילדים. לצערנו, לא ראינו ולו בדל של נכונות לשיתוף פעולה מצד המשיבים בשלב הנוכחי. היחסים הקשים בין המשיבה למערערת, במשולב עם גילם הצעיר של הילדים, מביאים לכך שלא נראה כי כפיית קשר בשלב הזה תשרת את טובת הילדים".
הסבתא יכולה לנסות לחדש הקשר לכשיגדלו נכדיה לדברי בית המשפט, יש לבחון את הנזק לילד ממניעת הקשר עם הורי ההורים ומאידך-גיסא, אין להתעלם מהגריעה בטובת הילדים כתוצאה מההתערבות באוטונומיה של התא המשפחתי המצומצם. "באיזון בין אלו, ובשים לב לגילם הצעיר של הילדים, הערכתי היא כי הנזק בכפיית קשר בשלב זה יעלה על התועלת שבו. לכשתעבור תקופה מסוימת, יגדלו מעט הילדים, וייתכן שאף תחול תזוזה כלשהי בעמדת המשיבים, תוכל המערערת לשוב ולנסות להקים את הקשר. תקוותי כי עם הזמן ימצאו המשיבים את הדרך לעשות זאת לטובת ילדיהם. אם חלילה לא כך יהיה, תוכל המערערת לשוב ולעתור לסעד לטובת הילדים, הזכאים למגע עם משפחתם בשלמותה, ולא להעלמת בני משפחה שהקשר עימם מורכב יותר עבור ההורים".
בית המשפט המחוזי הוסיף כי יש להעניק זכות התערבות להורי ההורים בזהירות רבה מאוד ובמשורה. "אך שערי בית המשפט צריכים להישאר פתוחים ולו בפתח כפתחו של קוף של מחט, כדי לאפשר להורי ההורים זכות גישה להתערב בטובתו של נכדם. אך כאמור, במקרה זה, לא מצאנו מקום להתערב בשיקול דעתם של ההורים".
