בפסק-דין תקדימי של השופטת
דליה גנות מבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע (יום ד', 7.4.10) כי החברות ביתילי ו-קלאסיגן יפצו את משפחתה של תמר ברז ז"ל, שנרצחה ונאנסה באכזריות ע"י עובד קלאסיגן במתחם ביתילי בשנת 1997, בסכום של כ-2.51 מיליון שקלים, מתוכם כ-1.2 מיליון שקלים פיצויים בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.
התביעה הוגשה בשמה של אימה של ברז, ע"י "מרכז תמורה", באמצעות עורכי הדין ד"ר יפעת ביטון, אייל שטרנברג, תמי קצביאן ו-ורדית אבידן.
המקרה הקשה אירע כאמור בשנת 1997, אז נכנסה תמר ברז ז"ל לחנות ביתילי כלקוחת החנות, ועלתה לקומת הגג בגפה, שהייתה נטושה וללא כל פיקוח של עובדי החנות. עובד החנות, יגאל אקסלורד, ניצל את שעת הכושר וניסה לאנוס אותה, ולאחר מאבק בין השניים רצח אותה באכזריות והתעלל בגופתה. אקסלורד השאיר את גופתה של ברז נטושה על הגג בתוך שטיח מגולגל וחזר לעבודתו. רק לאחר עשרה ימים, בשל ריח ריקבון בחנות, נמצאה הגופה ע"י עובדי החנות. אקסלורד הורשע ברצח ונידון למאסר לעולם.
בשנת 2004 הוגשה תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם עזבון המנוחה נגד הרוצח, וכן נגד חברת ביתילי וחברת קלאסיגן. לתביעה זו הצטרפו אמה ואחותה של תמר ברז. שתי החברות נתבעו בגין רשלנות בניהול קומת הגג בביתילי והעובדה כי קומת הגג הייתה נטושה והיוותה פלטפורמה נוחה לרצח. כמו-כן, טענה התביעה כי החברות, כבעלות עסק האחריות בהגנה על לקוחותיהם במתחמם, כשלו כשל חמור בהגנה זו.
בפס"ד תקדימי קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן להגדיר את התנהלות ביתילי וקלאסיגן כ"עצימת עיניים מוחלטת, בבחינת זלזול של ממש באשר למתרחש על הגג...".
הלכה למעשה, בית המשפט קיבל את טענות התביעה, וקבע באופן חד-משמעי כי חברות עסקיות אחראיות להגנתם של לקוחות במתחמיה: "חובתו של מחזיק מקרקעין המפעיל במקרקעין עסק מסחרי, ומזמין לקוחות למקום עיסקו, הינה חובת זהירות מוגברת. חובה מוגברת זו נובעת מהעובדה שרק בידי מחזיק המקרקעין קיימים אמצעי הפיקוח המוחלטים על הנעשה בשטחו, לרבות על התנהלות עובדיו, וכפועל יוצא - הוא היחיד המסוגל למנוע אסונות באמצעות הפעלה יעילה ואפקטיבית של אותם אמצעי פיקוח"
השופטת קבעה עוד כי "המדיניות השיפוטית הנאותה מחייבת הטלת חבות בנזיקין על בעל עסק שבחר להתעלם ולא לפקח על חלק מסוים בעסקו ובכך לא מנע תקיפה קשה אשר הביאה למותו של אדם. ידעו בעלי עסקים, כי מחויבים הם לשמור על ביטחונם ובטיחותם של לקוחותיהם, גם מפני עובדיהם הם, וידעו הלקוחות, כי מאן דהוא מפקח על שלומם וביטחונם בעת ביקורם בבית העסק".
מרשת ביתילי נמסר בתגובה: "פסק הדין איננו מובן, ואנו שוקלים בימים הקרובים האם לערער".
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
