|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מובילי החקיקה הציונית: אורלב, חרמש ונוקד
|
מדד החקיקה הציונית לסיכום שנתה הראשונה של הכנסת ה-18 נותן לה ציון לגנאי ● המכון לאסטרטגיה ציונית: נתניהו, אטיאס ושאמה פגעו בערך ציוני
|
|
ח"כ זבולון אורלב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
ח"כ שי חרמש [צילום: אתר קדימה]
|
|
|
|
|
ח"כ אורית נוקד
|
|
|
|
|
לרגל פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, מפרסם הבוקר (יום א', 25.4.10) המכון לאסטרטגיה ציונית סקירת ביניים לפעילות החקיקה הציונית בשנתה הראשונה של הכנסת ה-18. במסגרת המדד נכללו אך ורק חוקים ותיקוני חקיקה פרטיים שעברו את כל שלבי החקיקה. המדד מעלה על נס את פועלם הציוני של הח"כים שתרמו באופן מיוחד לחקיקת אותם החוקים.
בסקירה מפורטים עשרה חוקים ותיקוני חקיקה, המהווים את עיקר החקיקה הציונית בשנה האחרונה. החוקים אשר נכללו במדד נבחרו על-פי קריטריונים מפורטים שהוגדרו בסקירה. לשם השוואה, במדד החקיקה הציונית הראשון, אשר סיכם את פעילותה של הכנסת ה-17, הוגדרו 16 חוקים בלבד כציוניים.
הח"כים הבולטים בחקיקה ציונית הם זבולון אורלב (הבית היהודי), שי חרמש (קדימה) וסגנית שר התמ"ת אורית נוקד (העבודה), אשר היו מעורבים באופן פעיל בחקיקתם של שישה מתוך עשרת החוקים שהוגדרו כציוניים.
בנוסף לכל האמור, מדד החקיקה הציונית מעניק ציון לגנאי לכנסת ה-18, אשר אישרה את הפרטת מקרקעי ישראל, ובכך פגעה לדעת עורכי המדד באחד מערכי היסוד של המפעל הציוני ולמעשה רוקנה את חוק יסוד: מקרקעי ישראל מתוכנו. המדד מצביע על האחראים העיקריים לקידום חקיקה זו, ובראשם: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ויו"ר ועדת המשנה ליישום מדיניות המקרקעין החדשה במינהל מקרקעי ישראל, כרמל שאמה.
המכון לאסטרטגיה ציונית הינו מכון מחקר יישומי אשר הוקם על-מנת להבטיח כי ישראל בת קיימא, תוסיף ותמשיך להיות מדינה יהודית. בין פעילויותיו: הגשת הצעת חוקה למדינת ישראל בכנסת ה-16; חיזוק הזהות היהודית בתוכניות הלימודים של משרד החינוך; מחקרים בתחומים מגוונים דוגמת ציונות, דמוגרפיה, קרקעות; וכן תוכנית מנהיגות צעירה לחוקרים ולפעילים חברתיים.
|
|
|
סקירת ביניים: סיכום החקיקה הציונית בשנתה הראשונה של הכנסת ה-18
|
|
מדד החקיקה הציונית (שבט תשס”ט, פברואר 2009 – ניסן תש”ע, מרס 2010-אפריל 2010, אייר תש”ע). מדד החקיקה הציונית פורסם לראשונה על ידי המכון לאסטרטגיה ציונית עם תום כהונתה של הכנסת ה-17, וסיכם את פעילות החקיקה הציונית בתקופתה. במסגרת המדד נכללו אך ורק חוקים ותיקוני חקיקה פרטיים שעברו את כל שלבי החקיקה. המדד מעלה על נס את פועלם הציוני של הח”כים שתרמו באופן מיוחד לחקיקת אותם החוקים.
מהי חקיקה ציונית? ציונות היא מונח הניתן לפרשנות מגוונת. ניתן להגדיר ציונות באופן מצמצם) לדוגמה: הקמת מדינה לעם היהודי (ולחלופין - באופן רחב) למשל, כינון חברת מופת. לצורך סקירה זו הוגדרה חקיקה ציונית כהעצמת אופיה היהודי של מדינת ישראל וחיזוק מעמדה כביתו הלאומי של העם היהודי, וזאת באמצעות חקיקת חוקים חדשים בעלי ערך מוסף למציאות הישראלית, ובדרך כלל אף ייחודיים למדינת ישראל. בבסיסה, כל חקיקה בכנסת ישראל היא עשייה ציונית, שהרי עצם קיומו של בית מחוקקים פעיל במדינה יהודית ריבונית מהווה הגשמה של הרעיון והחזון הציוני שהגו פעילי התנועה הציונית ושהיווה מושא לכמיהותיהם. עם זאת, כדי להדגיש חקיקה שבאה לקדם את יישום הרעיון הציוני העיקרי במובניו הבסיסיים, בחרנו להתמקד בפן היישומי הקלאסי של הציונות, כגון חקיקה בתחום ההתיישבות, הביטחון וקליטת העלייה, וכן בשימור המורשת היהודית-ציונית של המדינה, על סמליה וערכיה השונים. מאז מלחמת ששת הימים תופסת סוגיית גבולותיה של מדינת ישראל חלק ניכר מהשיח הציבורי והפוליטי בחברה הישראלית. העיסוק המתמשך בנושא זה הביא להעמקת השסעים בחברה הישראלית והותיר בצל סוגיות מהותיות אחרות. כך קרה שבעשורים האחרונים הזניחו חברי המחנה הציוני, מימין ומשמאל, את העשייה הציונית במגוון תחומים: קליטת עלייה, יישוב הנגב והגליל, חיזוק הזהות היהודית, עשייה למען צדק חברתי, קידום חינוך ציוני ועוד. על כן, בחרו מייסדי המכון שלא לעסוק כלל בשאלת הגבולות, ולהתמקד בקידום שיח ועשייה ציונית התואמים את המכנה המשותף הרחב של החברה הישראלית.
25/04/2010
| זיו ברק, עדי ארבל
●
adi@izs.org.il
|
|
| תאריך:
|
25/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
25/04/2010
|
|
עידן יוסף
|
|
מובילי החקיקה הציונית: אורלב, חרמש ונוקד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אנדריי לה-מוסיה
|
25/04/10 09:16
|
|
|
|
2
|
|
עבד כי ימשול
|
27/04/10 11:47
|
|
פרשת הולילנד הולכת ומסתעפת. ככל שנוברים החוקרים בחומרי החקירה, כך נגלית לעיניהם מערכת משומנת של מתן שוחד לאישי ולפקידי ציבור, תמורת הטבות והקלות בעיקר בעסקי נדל"ן.
|
|
|
|
|
שרון ושמואל זכריה תבעו את יוסי נקש בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון בגין הפרת הסכם. לטענתם, סיכמו עם נקש שישלח לחתונתם תקליטן ספציפי ששמו נרשם בתביעה, ואולם ההסכם הופר כשלתדהמתם הגיע תקליטן אחר ולכלה נגרמה סערת רגשות. "היום המאושר בחיינו הפך לסיוט בין רגע". לכתב התביעה צורף מכתב של הרב, לפיו הזוג היה נסער, מזועזע ושבור, ועסק בשיחות טלפון קשות עם נקש במקום להתמקד בטקס החתימה על הכתובה. עוד צורף מכתב של מנהל האירועים, לפיו לא ניתן היה לתדרך את הזוג לטקס החופה לאור עוגמת הנפש שנגרמה לו.
|
|
|
|
|
אנה איוונוב תבעה את אופיס דיפו (ישראל) בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בטבריה, בסכום של 15,000 שקל, לאחר שמחשב שמסרה לתיקון אבד. מכתב התביעה עלה כי איוונוב קנתה מאופיס דיפו ביום 22.12.08 מחשב נייד בעלות של 3,000 שקל. בתקופת האחריות התגלתה תקלה והמחשב נמסר לתיקון אך לא הוחזר לאיוונוב במשך תקופה ממושכת. לאחר שקיבלה תשובות מתחמקות, אופיס דיפו הודתה לבסוף שהמחשב אבד. איוונוב ביקשה את עלות המחשב בתוספת פיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש.
|
|
|
|
|
עו"ד חיים שטנגר תבע את המשטרה בבית משפט השלום בתל אביב בסכום של 158,192 שקל, בגין פרסום לשון הרע. מכתב התביעה עלה כי ביום 24.2.06, בשעה 23:15, צעק שוטר סיור במשטרת ישראל, רס"ר איציק יהודה, ברחוב: "עורך דין שטנגר הוא עורך דין בריון והוא בריון, וצריך לחנך אותו. אנחנו נחנך אותו. נדאג שהמערכת תחנך אותו. בשביל זה יש בית משפט שיחנך אותו".
|
|
|
|
|
אחרי שכבר שכחנו אותו, עומר גולן חוזר לתודעה בגדול. החלוץ הישראלי של לוקרן ממשיך במומנטום והערב (שבת) כבש את שערו השני העונה כדי לקבוע 1:1 מול סרקל ברוז' בפלייאוף התחתון בליגה הבלגית. גולן נכנס כמחליף בדקה ה-68 וקבע חלוקת נקודות 6 דקות לסיום. הליגיונרים הנוספים בלוקרן, אבי סטרול ויואב זיו רשמו משחק סולידי והשלימו 90 דקות. התוצאה לא שינתה דבר לקבוצתם של הישראלים, שאיבדה סיכוי להגיע לאירופה כבר לפני מספר מחזורים.
|
|
|
|
|
