7,144 ניצולי שואה, שחלק נכבד מהם הגישו תביעה לגמלה שנים רבות לפני כן, לא טופלו, חלקם אף הלכו לעולמם לפני שהסתיים הטיפול בפנייתם. כך עולה מבדיקה שערך מבקר המדינה במרס-אוגוסט 2009.

הממשלה החליטה לאמץ את המלצת ועדת דורנר להעמיד את סכום הגמלה הניתנת מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1975, על 75% מסכום הרנטה הגרמנית. עם זאת, עידכון סכומה של הגמלה מתבצע בכל שנה בתחילת מאי, בהתאם לצו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), התשס"ח-2008, ואינו מוחל רטרואקטיבית מחודש ינואר כפי שהמליצה ועדת דורנר.

בספטמבר 2009 טרם שינתה הרשות את תהליכי העבודה שלה, וטרם הטמיעה את המערכת הממוחשבת החדשה במחלקת התביעות של הרשות. כמו-כן, בשנתיים שעברו מאז פורסם הדוח הקודם לא פעלה הרשות, בד-בבד עם הטמעת המערכת החדשה, לשיפור הבקרה על הטיפול בפניות הממתינות למענה באמצעות המערכת הישנה, ועקב כך לא התקדם הטיפול בתביעותיהם של הפונים.

הקמת מרכז המידע לניצולים התארכה בשנה ו-3 חודשים

הרשות מינתה ועדה חיצונית לקביעת הקשר הסיבתי בין נרדפותם של הניצולים בתקופת השואה ובין שש מחלות עיקריות. נמצא כי רופא הרשות הוא שקובע לבדו, שלא לפי המלצות ועדת דורנר, את הקשר הסיבתי בנוגע למחלות אלה על בסיס מסקנות הוועדה החיצונית. בכל הנוגע ליתר המחלות ממשיך רופא הרשות להיות הגורם המכריע לעניין קביעת הקשר הסיבתי בין המחלות למאורעות השואה.

הקמת מרכז המידע הארצי לניצולי השואה לצורך סיוע במיצוי זכויותיהם הושלמה רק שנה ושלושה חודשים לאחר שהחליטה הממשלה להקימו. פרק זמן זה ארוך מהנדרש בהתחשב בגילם ובמצבם הבריאותי של הניצולים שעבורם הוקם מרכז המידע.

במועד סיום הביקורת נמצא כי בשבעת החודשים שעברו מאז הוקם מרכז המידע הארצי הסתיים הטיפול רק בפניותיהם של כ-6,000 מבין 35,000 הניצולים שנעזרו בשירותי מרכז המידע הארצי, ואילו יתר הפניות ממתינות להמשך טיפול על-ידי הגוף הרלוונטי או להשלמת מסמכים נדרשים לביסוס התביעה על-ידי הפונה למרכז המידע.

שיפור ניכר

מאוגוסט 2007, מועד פרסומו של הדוח הקודם, ועד מועד סיום הביקורת חל שיפור ניכר בסיוע הניתן לניצולי השואה - הוגדל שיעור הזכאים לגמלה, הוגדלו במידה ניכרת סכום הגמלה וסל השירותים, הוקם מרכז המידע ובוצעו פעולות שיחוּר וכן פעולות שנועדו לסייע לניצולים במיצוי זכויותיהם. עם זאת, במועד סיום הביקורת עדיין נמצאו ליקויים בטיפול בניצולי השואה ובסיוע הניתן להם. חלק מהפעולות הננקטות לטובת ניצולי השואה עדיין מתבצעות באיטיות ובאופן לא ממוקד והדבר גורם לניצולי השואה נזק של ממש.

אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל מתמעטת מדי שנה בשנה. הדבר מחייב את רשויות המדינה לפעול ביתר שאת וללא שהות לטובת הניצולים בשנים שעוד נותרו להם לחיות, על-מנת שהם יוכלו למצות את הזכויות שהוקנו להם על-פי חוק. משרדי האוצר, הבריאות והרווחה נדרשים לנקוט את כל הצעדים הדרושים לתיקון הליקויים שהעלתה ביקורת המעקב ולדאוג למילוי צורכיהם הבסיסיים במהירות המרבית על-מנת לאפשר לניצולים איכות חיים ראויה.