תקף את אשתו ונעצר עד תום ההליכים

יוסף אבו עאידה הגיש לבית המשפט העליון ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, שהותירה על-כנה את החלטת בית משפט השלום ברמלה, להורות על מעצרו עד תום ההליכים (עד לתום המשפט). כתב אישום שהוגש נגד העורר לבית משפט השלום ברמלה, ייחס לו עבירות של תקיפת בת-זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת-זוג בנסיבות מחמירות ואיומים. המעשים נעשו לאחר שהעורר חשד שאשתו אינה שומרת לו אמונים.

בית משפט השלום ברמלה נעתר לבקשת המדינה לעצרו עד לתום ההליכים, וקבע שקיימת תשתית ראייתית לכאורית למעשים המיוחסים, וכי לאישה נשקפת סכנה מצידו של העורר ומשפחתם (הבעל והאישה הם בני דודים).

בערר נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו שלא לשחררו לחלופת מעצר. לדבריו, הוא אינו מסוכן לאישה והיעדרם של סימני חבלה חיצוניים על גופה מוכיחים זאת. המדינה השיבה שהאישה הייתה חשופה לאלימות, ולא זכתה לסיוע ממשפחתה. "רק כשחששה שבעלה ואחיה קושרים קשר לרצוח אותה, על-רקע חשש לפגיעה בכבוד המשפחה פנתה למשטרה ואז נחשפה הפרשה". לדברי המדינה, על-רקע המצב המשפחתי המיוחד, האלימות שננקטה, האובססיביות שמגלה העורר על-רקע החשד לפגיעה בכבוד המשפחה, ועברו הפלילי, אין לתת בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, קבע בהחלטתו כי דין הערר להידחות. "אני שותף להשקפתן של הערכאות שקדמו לי, כי מן העורר נשקפת מסוכנות המקימה עילת מעצר, שנלמדת הן משורת מקרי האלימות החמורים המיוחסים לו בכתב האישום, הן מעברו הפלילי אשר כולל גם עבירות אלימות. היחסים המשפחתיים והמערך החברתי הסובב את בני הזוג - המתוארים בכתב האישום ובתסקירי שירות המבחן - מעלים חשש ממשי כי שחרור העורר לחלופת מעצר יחשוף את המתלוננת לסיכון נוסף בדמות לחץ ואיומים מצדו, ואולי אף למקרי אלימות נוספים שלא ידווחו לרשויות".