25 שנות מאסר לפדופיל שפגע בבנות משפחתו

"הנאשם מימש את תאוותו המינית החולנית שלא ידעה שובע, ולא גילה כל מידת רחמים או צלם אנוש". כך קבע (יום ה', 13.5.10) הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן יוסף, בגזר דינו של אפרים בן דניאל יגודייף, פדופיל בעל עבר עשיר של עבירות מין קשות, אשר ביצע עבירות מין חמורות מאוד בבנות משפחתו הקטינות.

השופטים לא חסכו את שבט לשונם מן הנאשם, אשר המעשים שביצע בבנות משפחו הקטינות חרגו בחומרתם, אף ביחס למה שבית המשפט נחשף לו:

• "המקרה שבפנינו נמנה על החמורים ביותר מאלו המובאים לפתחו של בית המשפט, שעניינם קרובי משפחה המנצלים את אמונם, תמימותם וחולשתם של ילדים הנמצאים במחיצתם, לעיתים אף כאלה המעריצים אותם בשל מעמדם, והכל כדי להשביע את יצריהם ודחפיהם האפלים ביותר.
  
  התעללות מינית בתוך המשפחה מתאפשרת לא רק באמצעות הפעלת כוח, אלא דווקא בזכות האמון הבסיסי והסמכותיות של הפוגע, וחוסר-האונים של הנפגע. זוהי בגידת המבוגר בילד, העושה בו שימוש ככלי לסיפוקו.
  
  עבירות מין במשפחה כלפי קטינים משבשות סדרי עולם ומערערות את חווית המציאות של הילד, את האמון הבסיסי, את התשתית להתפתחות בריאה ואת חווית האהבה כהזדמנות וכערך, ובעיקר מערערות את הבית כמקום מוגן מפני כל רעה, כפי שאמור הוא להיות...
  
  הנאשם, באופן שיטתי, מניפולטיבי ובדרכי עורמה, ניצל את מעמדו וקרבתו המשפחתית למתלוננת ואחותה, ופגע בקורבן חלש וזמין - ילדות קטנות, בנות למשפחה חרדית, אשר המסגרת המשפחתית בה חיו רק חידדה את הצייתנות והכבוד שרחשו לנאשם, וכן זרה בהן אימה על-מנת להשיג את שתיקתן. הוא הטיל מורא על המתלוננת ואיים עלייה שאם תספר להוריה הוא יתגרש מאחותה, ואז אחייניה האהובים יחיו ללא אב."

"עבריין מין סדרתי"

הרכב השופטים מציין כי מדובר בפדופיל ובעבריין מין סדרתי:

• "דפוס זה של התנהגות אינו זר לנאשם. בעברו הרשעות דומות שנעשו בילדים ובוצעו תוך ניצול מעמדו ומרותו, אם בעת היותו מורה ואם בנסיבות אחרות, והכל כדי לפרוק את יצריו המעוותים."

בית המשפט מציין כי:

• "תסקיר המבחן מתאר את הנאשם כעבריין מין סדרתי, אשר מושאי פגיעתו הינם קטינים, ואינו מסוגל להבחין כלל בין זכר, נקבה, ילד, נער או פעוט.
  
  חלק מהעבירות בהן הורשע בעבר התקיימו כלפי תלמידיו, בנים בגילאי 11-13, בעת היותו מורה בבית הספר 'תלמוד תורה'.
  
  לאחרונה הורשע בניסיון למעשה סדום ובמעשים מגונים בתלמיד שלו, כבן 10 שנים, אך הואיל ודינו טרם נגזר, לא ניתן לכך משקל בגזר דין זה.
  
  מהדוח עולה כי יחסו של הנאשם לעבירות בהן הורשע אינו מצביע על כל חרטה או לקיחת אחריות. נהפוך הוא - הנאשם מטיל את האחריות על הקורבנות הקטינים, ואף מייחס להם עניין מיני ופיתוי מצידם.
  
  הוא טוען כי לאורך כל התקופה בה פגע במתלוננת - היא הייתה מעוניינת במגע מיני איתו. לשאלה מדוע עשה זאת, השיב בפשטות: "כי זה היה לי נגיש".
  
  כמו-כן, הוא מעלה הסברים לפגיעותיו בקטינים כגון: "חשבתי שזה בסדר, שזה דבר רגיל, שאין בזה כלום, אז היא ילדה קטנה אז מה...", כאשר לדבריו, חשב שזה חמור פחות מצריכת שירותי מין בכסף.
  
  גם לגבי עבירות מין אחרות שביצע כלפי קטינים אחרים, נמנע הנאשם מלקיחת אחריות והטיל את האשמה על הקורבן".

כן ציין בית המשפט כי לחובתו של הנאשם שלוש הרשעות קודמות ומאוחרות, כולל בעבירות מין כלפי קטינים.

הקורבן בכתה וצעקה מתוך שינה

הרכב השופטים ציין את מצבה הקשה של הקורבן, אשר ממנו עולה תמונה "קשה ביותר":

• "הוגש בפנינו תסקיר קורבן, שממנו עולה תמונה קשה ביותר. גם שנים ארוכות לאחר קרות המעשים, מצויה המתלוננת במצוקה קשה ובפוסט טראומה מתמדת. עורכת התסקיר מדגישה כי מדובר בהתעללות ממושכת, אשר נמשכה שנים רבות וקריטיות בחיי המתלוננת - מגילאי 10 ועד 15. הפגיעות נעשו במספר רב של הזדמנויות, אף על בסיס יומיומי, תוך ניצול יחסי קירבה ואמון, וניצול גילה הרך ותמימותה של המתלוננת, שנבעה גם מהחינוך החרדי בו גדלה. גם כאשר הבינה את היותה קורבן וכי מעשיו אסורים, השיג הנאשם את שתיקתה בדרכי איום והפחדה, באומרו כי יתגרש מאחותה, ושהיא תמיט חרפה על משפחתה. את המשא הכבד הזה נאלצה לשאת על כתפיה בשתיקה.
  
  למעשים הייתה השפעה דרמטית על ילדותה ובגרותה, והם ממשיכים לתת בה אותותיהם גם בתפקודה היום.
  
  היא הפכה להיות ילדה סגורה, בודדה ועצובה, לא הייתה מסוגלת לתפקד בלימודים, סבלה מסיוטי לילה, ובכתה וצעקה מתוך שינה. סיוטים וצעקות אלו נמשכים בחיי המתלוננת עד היום.
  
  אמנם המתלוננת נישאה, אולם התסקיר מתאר את קשייה בכל מגע עם בעלה, את חוסר יכולתה לקשור בין אהבה ומיניות, את חוסר מסוגלותה ליהנות מחיי אישות, ואת הפחד הגדול שלה מהבאת ילדים לעולם בו קיים רוע דוגמת הרוע שחוותה.
  
  גם כיום, תשע שנים לאחר שנישאה, עדיין היא חשוכת ילדים.
  
  למתלוננת אין אמון בבני אדם, ותחושת חוסר האונים והבגידה - טבועות בה עמוק, ומשליכה על כל אורחות חייה".

מצעד של 'ידוענים' מעיד לטובת הנאשם

מסתבר כי חרף חומרת העבירות, והיעדר החרטה או הבושה שגילה הנאשם, יש מי שהיו מוכנים לתת לו יד וכתף ולהעיד לטובתו: במצעד השתתפו בין היתר ח"כ דוד אזולאי משס, מנהלת בית הספר שבו עבד הנאשם, הגב' איילה חג'ג', ראש ישיבה - מר שמעון מוגדרי, העיתונאי שאול מייזליש, וכן מרדכי מלכה - מנכ"ל התזמורת האנדלוסית, שהנאשם נמנה עם חבריה. עדים אלו ביקשו להאיר "צדדים חיוביים" באישיותו כגון "עזרה לזולת, כשרון מוסיקלי", וכן את "התרומה החברתית בתחום החינוך שהנאשם תרם". הם אף העידו כי מקום עבודתו כמורה בבית הספר (!!!) ממתין לו, עם שובו מהכלא.

התביעה ראתה בחזות חיצונית 'נורמטיבית' זו דווקא שיקול לחומרא:

• "התביעה הדגישה את הפער העצום שקיים בין חזותו החיצונית של הנאשם למעשיו הנפשעים, וציינה כי לא בכל יום בית המשפט נתקל בפדופיל מסוגו של הנאשם: בחזותו וברושם שיוצר על הסובבים, נראה כאדם הגון, אמין ונעים הליכות; ובמחשכים מבצע עבירות מיניות קשות.
  
  מכאן נובעת מסוכנותו הגבוהה, שכן ינצל כל חולשה ויעשה ככל שבידו בכדי לספק את יצריו, ומבלי לחשוב לרגע על ההשלכות והנזק שהם גורמים."

רק פיצוי משמעותי יסייע להחלמתה

בית המשפט ציין כי מתסקיר הקורבן עולה כי "המתלוננת תזדקק לסיוע מקצועי אינטנסיבי במגוון מישורים להמשך חייה, טיפול אשר סייע לה בעבר ואשר נאלצה להפסיקו עקב עלויותיו הגבוהות", ועל כן "מומלץ באופן חד-משמעי שבין יתר רכיבי הענישה יוטלו פיצויים משמעותיים אשר יוכלו לסייע למתלוננת בתהליך החלמתה".

בנסיבות אלו הוטלו על הנאשם 25 שנות מאסר, ועוד תשעה חודשי מאסר - בשל עבירה קודמת אשר ביצע ואשר העונש בה היה על תנאי, וכן הושת עליו לשלם פיצויים בסך 100 אלף שקל לקורבנו.