|
|
|
|
חוק הגנת הצרכן
|
|
|
|
| 7. אחריות להטעיה בפרסומת (תיקון: תשמ"ח, תש"ס) | |
|
(א) הייתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף 2 - | |
 |
(2) אם הייתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה - אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום. | |
|
(ב) הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות... יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות... | |
|
|
|
|
ביום חמישי הקרוב אמור לרדת תשדיר הפרסומת ל"פלאפל מוסקו" המשודר ברשתות קול ישראל. כפי ש
פורסם בשבוע שעבר, מדובר בפרסומת פיקטיבית לקידום הפרסום ברדיו. עם הורדת הפרסומת תשודר פרסומת חליפית לגילוי נאות כי אין מדובר בפרסומת אמיתית.
אלא שבאגודה לזכות הציבור לדעת טוענים כי מדובר ברמייה. האגודה אף שלחה מכתב בנושא למנכ"ל
רשות השידור, מרדכי
שקלאר, שהשיב כי "אין ולא היה בכוונתנו להטעות את הציבור".
בלדעת אין מסתפקים בכך והודיעו כי יפנו בנושא ליועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין. לדעתה, אין זה ראוי שרשות שידור ציבורית תשתתף בתרגילים המטעים את הציבור וכי התשדיר חטא לכלל הבסיסי של 'אמת בפרסום'.
יושב-ראש האגודה, פרופ' אלי פולק, אמר כי התשדיר מהווה עבירה על חוק הגנת הצרכן סעיף 7
[ראו משמאל, ההדגשות אינן במקור]. "אין מדובר במהתלה שנמשכה ימים בלבד כדברי המנכ"ל, אלא שבועות מספר. גם ההומור כפוף לחוק. מקרה זה מוכיח שוב כי אין מקום לפרסומות ברשות שידור ציבורית וממלכתית הנהנית ממימון ציבורי ולא אמורה להיות מושפעת משיקולים מסחריים", אמר פולק.