מומחים מזהירים: בישראל פערים גדולים בבריאות

דיכאון, חרדה והפרעות נפשיות אחרות

ניתן להבחין בשלושה מעגלים של צרכני שירותים בתחום בריאות הנפש: מעגל של כ-70,000 חולים במחלות קשות; מעגל גדול יותר של חולים הסובלים מהפרעות נפשיות מאובחנות - שבחלקן מוגדרות כמחלות קשות; ומעגל גדול עוד יותר של האוכלוסיה הכללית, הנזקקת לעזרה נפשית עקב מצוקה זמנית או קבועה (מיעוטם בעלי הפרעה מאובחנת ורובם ללא הפרעה מאובחנת).

הטיפול במצוקה נפשית אמור להתבצע בתוך הקהילה. אנשי מקצוע, כמו גם הנתונים המוצגים להלן - מצביעים על פערים גדולים בין ישובים יהודיים לערביים בהזדמנויות אותן הם מציעים לטיפול בקהילה.

הפערים - בישראל קיימים פערים בין יהודים לערבים בשיעור הפרטים המדווחים על מצוקה נפשית, ובמידת נגישותם של שירותי בריאות הנפש בקהילה.

שיעור הערבים המדווחים על מצוקה נפשית גבוה משיעור היהודים.

נגישות לשירותי בריאות הנפש

• מבין כלל המרפאות לבריאות הנפש, רק שתיים ממוקמות ביישובים ערביים - אחת באום אל-פחם ואחת בסכנין (האחרונה נפתחה בסוף אוקטובר 2009). ייתכן כי נתון זה מסביר חלקית את הממצאים הבאים:

• מבוגרים: נמצא כי שיעור גבוה יותר של יהודים, לעומת ערבים, דיווחו כי פנו לקבלת עזרה רפואית בעת שסבלו ממתח, מלחץ או ממצוקה נפשית בשנה שקדמה לסקר.

• בקרב בני נוער בעלי הפרעות נפשיות המתגוררים ביישובים ערביים, נמצא כי 51% פונים לבית הספר לעזרה נפשית, לעומת 30% מבני נוער המתגוררים ביישובים יהודיים או ביישובים מעורבים. 33% בני נוער בעלי הפרעות נפשיות שלא קיבלו מענה מאנשי מקצוע: 54% בקרב המתגוררים ביישובים יהודיים או מעורבים; 91% בקרב המתגוררים ביישובים ערביים.

• בקרב אימהות לבני נוער בעלי הפרעות נפשיות, נמצא כי הרבה יותר אימהות המתגוררות ביישובים יהודיים או מעורבים - כ-46% - פונות לעזרה עבור ילדיהן, לעומת רק כ-9% מהאמהות המתגוררות ביישובים ערביים.

יעדים

• הכפלת נגישותם של ערבים לשירותי בריאות הנפש במהלך חמש שנים.

ישנה חשיבות רבה לנקיטת צעדים בכמה מישורים, תוך שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים וכלל השחקנים הפעילים במערכת הבריאות.

יצירת תשתית להתערבות: הקמת מאגרי מידע

• איסוף מידע משווה על אודות פערי הבריאות, תוך שימת דגש על זמינות ונגישות השירותים. איסוף נתונים ברמה הארצית (דוגמת אלו המבוצעים בידי "פרויקט מדדי האיכות בקהילה", רישום הסרטן הלאומי וסקרי משרד הבריאות והלמ"ס), צריכים לכלול את המשתנים ארץ מוצא, מוצא אתני ומצב חברתי־כלכלי.

• יש לפרסם נתונים שוטפים באופן גלוי ונגיש לציבור הרחב.

• יש לעודד מחקרים הבוחנים סיבות לפערים המסתמנים בתוצאות הבריאות, ומציעים דרכים אפשריות להתמודדות איתם.

תיקוני חקיקה

• שינוי מערך התמריצים המועברים לקופות החולים, על-מנת לעודד

את השקעתן באוכלוסיות שמצב בריאותן ירוד יותר ממצבה של כלל
האוכלוסיה.

• יצירת מערך תמריצים בקרב שחקני בריאות נוספים - בתי חולים, רשויות מקומיות ונותני שירותים - במטרה לעודד השקעה באוכלוסיות העיקריות שמצב בריאותן ירוד יותר.

• ביטול ההשתתפות העצמית בקבלת שירותים ותרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות.

הכשרת כוח-אדם והרחבתו

• יש להקצות תקנים ומלגות ייעודיות עבור עולי אתיופיה והאזרחים הערבים, לטובת ניתובם למקצועות פרה-רפואיים ולהתמחויות רפואיות בתחומים נחוצים.

כמו-כן, יש לעודד חוקרים ערבים ואתיופים בתחום הסוכרת, ולהקצות עבורם מלגות מחקר הולמות, וכן לתכנן מסלולי הכשרה המותאמים לערבים העוסקים בבריאות הנפש, כולל התמחויות בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה, על-מנת לענות על הצורך באנשי מקצוע דוברי ערבית. יש לספק מענקים והטבות לסטודנטים ערבים שיתמחו בפסיכיאטריה.

זמינות שירותים

• יש לפעול להקטנת הפערים בזמינות המערך הרפואי הרב-מקצועי לטיפול בחולי סוכרת, חולי לב, קבוצות בסיכון לחלות בסרטן השד ופרטים הנדרשים לשירותי בריאות הנפש, באזורים גיאוגרפיים שונים ותוך דגש על פערי מרכז-פריפריה.

• יש להגביר את היענותן של נשים ערביות לבדיקות ממוגרפיה באמצעות פיזור יעיל יותר של המיכשור הדרוש, על-מנת שנשים ערביות לא תיאלצנה לנסוע שעה ויותר לצורך צילום.

• יש להקים מכונים לבריאות השד ביישובים ערביים (כיום קיים רק מכון אחד - בנצרת).

• יש להקים מרפאות לבריאות הנפש ביישובים ערביים, ולהעסיק בהן אנשי מקצוע דוברי ערבית.

• על משרד הבריאות להקצות תקנים נוספים לפסיכיאטרים ערבים, כך

שיוכלו להתמחות בבתי החולים.

התאמה תרבותית

• יש לכלול במסלולי הלימוד של בתי הספר לרפואה ולסיעוד, תוכניות מיוחדות להכשרת מטפלים אשר ישימו דגש על התאמתם התרבותית של השירותים.

• על קופות החולים להכשיר צוותים רב-מקצועיים, שיוצבו במרפאות ובסניפים בהם יש צורך בהתאמה תרבותית של שירותי בריאות.

• בנוסף למדדי ביצוע הקיימים שנעזרות בהם קופות החולים, יש להציב מדדי ביצוע נוספים ההולמים אוכלוסיות מיוחדות, כמו עולי אתיופיה ואזרחים ערבים.

• יש לצמצם את מכשולי השפה הניצבים בין המערכת לבין חולים ששפת-אמם איננה עברית. יוזמה מוצלחת אחת, העונה על הצורך הזה, הינה שירות מתורגמנים בזמן אמת, המגשרת בין המטופל למטפל באמצעות הטלפון. מתורגמנים, דוברי שפות שונות (אמהרית, טיגרית, ערבית, רוסית), יוכשרו במיוחד למטרה זו ויעמדו לרשות רופאי הקהילה באמצעות הטלפון.

• יש לפעול מערכתית על-מנת לנצל את כלי ההסברה אשר פותחו בידי ארגונים וולונטריים בשפות האמהרית והערבית - ולהמשיך לפתחם בצמוד לביקורת מקצועית ולהערכה מחדש של יעילותם.

• על משרד הבריאות להעסיק פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי חינוך לבריאות, שתפקידם יכלול פיתוח תוכנית המתאימה לאוכלוסיה הערבית.

שיתופי פעולה בקידום בריאות

• יש לנסח תוכניות לקידום בריאות, תוך כדי שיתוף פעולה עם הקהילה והמנהיגות המקומית. התוכניות ידגישו את חשיבות מניעת העישון, הפעילות הגופנית והתזונה הנכונה, ויהיו קשובות ומותאמות תרבותית. רצוי כי תוכנית תזונה נכונה תהיה מבוססת על יסודות המטבח הערבי או האתיופי, בהתאם לאוכלוסיית היעד.

• יש לממן את הקמתם של מתחמים ייעודיים לפעילות פנאי ספורטיבית, בהם יתקיימו הרצאות ויוצגו אמצעי הסברה על אודות חשיבות החינוך הגופני. ההרצאות והפעילויות יועברו על-ידי מורים לחינוך גופני מקרב הקהילה או הרשות המקומית, תוך מתן עדיפות לרשויות בהן מתגוררים ערבים או בני הקהילה האתיופית.

• ברשויות בהן מתגוררים ערבים ובני הקהילה האתיופית, יש לתקצב שעות לימוד נוספות בתחום קידום הבריאות.

• יש לבנות תוכנית לקידום בריאות, בשיתוף הקהילה והמנהיגות המקומית, שמטרתה להגביר את היענות הנשים הערביות לבצע ממוגרפיה. פערים בבריאות גובים מחיר אישי וחברתי כבד בדמות תחלואה ותמותה עודפת. לכן הם מהווים בעיה לאומית הדורשת התערבות ממשלתית.

מחלות לב בקרב מבוגרים הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל, אחרי מחלת הסרטן. על גורמי הסיכון למחלות לב נמנים סוכרת, עישון, יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה, גורמים גנטיים וגורמים הקשורים לאורח-החיים. השמנת יתר הינה גורם סיכון עקיף ואולי אף ישיר.

טיפול במחלות לב כולל שינויים באורח-החיים, כמו למשל שיפור הרגלי האכילה והגברת הפעילות הגופנית, בעוד שבמישור הרפואי ניתן לציין טיפול תרופתי והתערבות צינתורית או ניתוחית. בדומה למחלת הסוכרת, עבור חולים בעלי הכנסה נמוכה נצפית, במקרים רבים, נגישות נמוכה יותר לתזונה מאוזנת ולתשתיות המאפשרות פעילות גופנית - ולפיכך סיכוייהם לחלות גדולים יותר ויכולתם להגיע לאיזון נמוכה יותר.

הפערים - בישראל קיימים פערים בשכיחות מחלות הלב, המשפיעים על התמותה, ועל שכיחותם של גורמי הסיכון בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות. מרבית הנתונים הקיימים מצביעים על פערים בין יהודים לערבים.

תחלואה

• שכיחות מחלת לב איסכמית (התקף לב או תעוקת חזה) בקרב גברים מעל גיל 21 גבוהה מעט יותר בקרב גברים ערבים (2004-2003).

• שיעור התחלואה בקרב נשים יהודיות גבוה מעט משיעורו בקרב נשים ערביות (2004-2003).

• אחוז הנשים הערביות בנות 60+ אשר דיווחו כי אובחנו כחולות במחלות לב, עמד בשנת 2007 על 12.4%. שיעור הגברים הערבים המאובחנים עמד על 19.3%.

תמותה

• קיימים פערי תמותה בין יהודים לערבים: בשנת 1999, שיעור התמותה של גברים ערבים ממחלות לב היה גבוה ב-28.4% משיעור התמותה של גברים יהודיים; שיעור התמותה של נשים ערביות היה גבוה ב-66.5% משיעור התמותה של נשים יהודיות.

גורמי סיכון

• בקרב חולים שאושפזו עקב אוטם בשריר הלב, נמצא כי חולים ערבים היו צעירים יותר, וכי שיעור המעשנים וחולי הסוכרת בקרבם היה גבוה יותר.

• גברים ערבים מעשנים יותר מגברים יהודים. תופעות השמנת היתר ומחלת הסוכרת שכיחות יותר בקרב ערבים, במיוחד בקרב נשים.

יעדים

• צמצום פערי התמותה בין חולי לב יהודים לחולי לב ערבים בשיעור של 25% - תוך חמש שנים.

• צמצום הפערים בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בין ערבים ליהודים: הקטנת פער העישון בשיעור של 25% - תוך חמש שנים.

בחרנו בארבע מחלות נפוצות - סוכרת, מחלת לב, סרטן השד ודיכאון/חרדה - באמצעותן נדגים הצבת יעדים וניסוח תוכניות פעולה לצמצום פערים הקשורים למחלות אלו. המחלות ייבחנו אל מול קבוצות ההתייחסות הבאות: יהודים מול ערבים, ותיקים מול עולי אתיופיה, מקבלי קצבאות-קיום מול אנשים שאינם מקבלים קצבאות קיום.

סוכרת הינה גורם המוות הרביעי במספר בישראל - אחרי סרטן, מחלות לב ומחלות כלי דם - כמו גם אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בארץ ובעולם. על-פי נתוני "התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל", מספר חולי הסוכרת עמד בשנת 2007 (בהסתמך על נתונים שהתקבלו מארבע קופות החולים) על כ-3,292,000. מחלת הסוכרת אינה ניתנת לריפוי, ותופעות הלוואי שלה כוללות סיבוכים ופגיעות במערכות שונות של הגוף.

ניתן לצמצם את שיעור החולים במחלת הסוכרת ולהשיג איזון מיטבי, על-ידי הקפדה על אורח-חיים בריא - פעילות גופנית, הרגלי תזונה נכונים וכיו"ב. עם התפרצות המחלה, שמירה על אורח-חיים בריא יכולה לשפר את איכות חייו של החולה ולמנוע סיבוכים. אימוץ גישה זו מחייב מעקב שוטף וקפדני, כמו גם את קיומם בפועל של תנאים חברתיים, אפשרויות כלכליות וסביבה מתאימה - שיאפשרו היענות לשינויים הנדרשים באורחות-החיים.

לחולים בעלי הכנסה נמוכה, למשל, יש נגישות מוגבלת יותר לתזונה מאוזנת ולתשתיות המאפשרות פעילות גופנית, ומשום כך סיכוייהם לחלות גדולים יותר והזדמנויותיהם להגיע לאיזון נמוכים יותר.

הפערים - בישראל קיימים פערים בשכיחות הסוכרת, במידת האיזון המושג בחולי הסוכרת, בתמותה ובנגישות לטיפולים - הנובעים ישירות ממשתנים חברתיים וכלכליים. להלן הממצאים העיקריים:

תחלואה

• שכיחות הסוכרת בקרב מקבלי קצבאות-קיום מהמוסד לביטוח לאומי גבוהה פי 5 מאשר בקרב מבוטחים אחרים.

• שכיחות הסוכרת בקרב גברים ערבים בישראל גבוהה פי 1.8 משכיחותה בקרב גברים יהודים. שכיחות הסוכרת בקרב נשים ערביות בישראל גבוהה פי 2.2 משכיחותה בקרב נשים יהודיות.

• שכיחות הסוכרת בקרב עולי אתיופיה (נכון לשנת 2001), עומדת על 16% לכל הפחות. בקרב קבוצה זו, שכיחות מחלת הסוכרת עולה ביחס ישיר לתקופת שהותה בארץ - סמוך למועד העלייה שיעור התחלואה עומד על 0%-0.4%, והוא עולה בהתמדה:

• כעבור 4 שנים, השיעור עולה ל-8.9%.

• כעבור 7 שנים, השיעור עולה ל-9.6%.

• כעבור 10 שנים, השיעור עולה ל-16.9%.

תמותה

• שיעורי התמותה מסוכרת גבוהים יותר בקרב האוכלוסיה הערבית מאשר בקרב האוכלוסיה היהודית.

נגישות

• קיימות עדויות לכך שערבים ויוצאי אתיופיה סובלים מחוסר נגישות לטיפול במחלת הסוכרת.

• 32% מחולי הסוכרת הערבים בצפון דיווחו כי לא נטלו תרופות לסוכרת מכיוון שלא התאפשר להם לרכוש אותן בגלל העלות.

• נמצא כי רק 48% מעולי אתיופיה הבינו את כל הסבריו של הרופא המטפל, או את רובם, לעומת 92% מהחולים האחרים.

יעדים

תמונת המצב המצטיירת מהמסמך מצביעה על צורך דחוף בקביעת יעדים כמותיים לצמצום הפערים בין האוכלוסיה האתיופית לאוכלוסיית הרוב, כמו גם בין האוכלוסיה הערבית לאוכלוסיית הרוב. מעבר לכך, יש לקבוע יעדים לצמצום הפערים בקרב אוכלוסיות אלה - בין מקבלי קצבאות ביטוח לאומי לאלו
שאינם מקבלים קצבאות.

היעדים: (1) צמצום פערים בשכיחות הסוכרת; (2) צמצום פערים באחוז החולים המאוזנים; (3) שיפור מוחלט בערכי HbA1c, האמורים להוביל לאיזון סוכרת מירבי.

א. ערבים אזרחי ישראל

• צמצום הפערים בשיעורי התחלואה ובשיעור החולים המאוזנים בין

האוכלוסיה הערבית לזו היהודית, בשיעור של 25% תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

• העלאת שיעור החולים המאוזנים בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

• שיפור ה–HbA1c הממוצע בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

ב. עולי אתיופיה

• צמצום הפערים בשיעורי התחלואה ובשיעורי החולים המאוזנים בין

האוכלוסיה הכללית לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

• העלאת שיעור החולים המאוזנים בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

• שיפור ה–HbA1c הממוצע בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

ג. מקבלי קצבאות ביטוח לאומי

• צמצום הפער בשיעורי התחלואה ובשיעורי החולים המאוזנים בין מקבלי קצבאות לחולים שאינם מקבלים קצבאות, בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

• העלאת שיעור החולים המאוזנים בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

• שיפור ה–HbA1c הממוצע בשיעור של 25% - תוך חמש שנים. בחינה מחודשת של היעד כעבור שנתיים וחצי.

מחלת הסרטן הינה גורם המוות מספר אחד בישראל. בניגוד לסוכרת, שיעור הלוקים בסרטן נמוך יותר בקרב ערבים ונמוך יותר בקרב אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה. מבין סוגי הסרטן השונים, סרטן השד אובחן כמחלה הממארת הנפוצה ביותר בקרב נשים בישראל, כאשר שכיחותו היחסית היא מהגבוהות בעולם. בקרב נשים ערביות, אבחון המחלה מתבצע בשלב מתקדם יחסית ושיעורי ההישרדות (בין שנה לחמש שנים אחרי גילוי המחלה) - נמוכים יותר.

הפערים - בישראל נצפו פערים משמעותיים בין יהודיות לערביות. הפערים מתייחסים לשיעור התחלואה בסרטן השד, שיעורי ההישרדות חמש שנים אחרי אבחון המחלה ושיעור הנשים המבצעות בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם.

תחלואה

• סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים יהודיות: שיעור הלוקות במחלה בשנת 2006, עמד על כ-84 מקרים לכל 100,000 נשים יהודיות, וכ-59 מקרים לכל 100,000 נשים ערביות.

• שיעור התחלואה בקרב יהודיות ירד בשנים האחרונות, בשעה ששיעור התחלואה בקרב נשים ערביות עלה: שיעור התחלואה בשנת 2002 עמד על כ-96 מקרים לכל 100,000 נשים יהודיות, לעומת כ-84 מקרים בשנת 2006; במקביל, שיעור התחלואה ב-2002 עמד על כ-41 מקרים לכל 100,000 נשים ערביות, לעומת 58 מקרים בשנת 2006.

• בקרב נשים ערביות המחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר: בקרב 42%

מהנשים היהודיות אובחנה המחלה בשלב הראשון שלה, בעוד שרק כ-27% מהנשים הערביות אבחנו את מחלתן בשלב זה. בקרב כ-36% מהנשים היהודיות מאובחנת המחלה בשלבים מתקדמים יותר, לעומת כ-55% מהנשים הערביות, המאובחנות בשלבים מתקדמים אלו.

הישרדות

• שיעור ההישרדות היחסי (עד שנה לאחר גילוי המחלה) של נשים שאובחנו כלוקות בסרטן השד בין השנים 1999 ו-2002, דומה בקרב נשים יהודיות וערביות כאחת. שיעור ההישרדות היחסי בתום חמש שנים, לעומת זאת, נמוך יותר בקרב נשים ערביות - 77.8% לעומת 86.6%, לטובת היהודיות. על-פי דוח שהגיש המרכז לבקרת מחלות, "יתכן כי פערים אלו באחוזי ההישרדות מהמחלה נובעים מהבדלים בשלב המחלה בעת האבחנה בין חולות ערביות ויהודיות". הערה זו מתייחסת לאבחון מאוחר מדי של המחלה, בקרב נשים ערביות.

בדיקות ממוגרפיה

• ממוגרפיה הינה השיטה היעילה ביותר לגילוי סרטן השד: "הניסיון הרפואי מלמד שהיא עשויה להפחית תמותה כתוצאה מסרטן השד ב-17% בקרב נבדקות בגילאי 49-40 וב-30% בקרב נבדקות בגילאי 75-50".

• קיימים פערים בין נשים יהודיות לערביות בנוגע לביצוע בדיקות ממוגרפיה:

• 51.1% מכלל הנשים היהודיות דיווחו כי עברו בדיקת ממוגרפיה לפחות פעם אחת בחייהן, לעומת 36.3% מהנשים הערביות אשר דיווחו על ביצוע הבדיקה.

• 70.1% מהנשים היהודיות בנות 74-50 דיווחו כי עברו בדיקת ממוגרפיה במהלך השנתיים שקדמו לסקר (2004-2003), לעומת 47.5% מהנשים הערביות.

• אחוז הנשים העושות בדיקת ממוגרפיה מקרב מקבלות הבטחת הכנסה, נמוך במקצת משאר האוכלוסיה.

יעדים

• עצירת מגמת העלייה בתחלואת נשים ערביות - תוך חמש שנים.

• הקפדה על המשך מגמת הירידה בתחלואה בקרב נשים יהודיות.

• צמצום הפערים (בין נשים יהודיות לערביות) בשיעורי ההישרדות בתקופה בת שנה עד חמש שנים מיום גילוי המחלה, בשיעור של 25% - תוך חמש שנים.