בימים אלו מתפרסם קול קורא המציע לאנשים, לארגונים או לגופים המבקשים להביע עמדתם בסוגיית הכתות בישראל, לרבות התייחסות לשאלות של איתור וזיהוי כת, ההשפעות של הכת ושל ראשיה על החברים בה, והנזקים הנפשיים והכלכליים הנובעים מהשתייכות אליה.

המעוניינים מוזמנים להעביר עמדתם בכתב לוועדה לבחינת פעולותיהן של כתות בישראל והשפעותיהן על קבוצות אוכלוסיה בחברה הישראלית, אשר עתידה להגיש את מסקנותיה לשר הרווחה, יצחק הרצוג, במהלך אוגוסט הקרוב. בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ.

בכוונת חברי הוועדה לקיים היוועצות עם מומחים בתחום וכן להזמין לשימוע בפני הוועדה נציגי ממשלה העוסקים בתחום. בנוסף, תיבחן הסוגייה בהתאם לסקירות ספרותיות הקיימות בארץ ובעולם בנושא זה תוך שימת דגש עם הגדרה של מהי כת, כיצד מזהים חברים בכת, כיצד מטפלים באדם שהינו פגוע מכת ואופי ההתערבות הטיפולית.

הייעוץ המשפטי של המשרד יבחן את הפן המשפטי של הנושא בהתחשב בעובדה שלא קיימת הגדרה חוקית של כת. בין היתר, תינתן התייחסות למכלול ההיבטים המשפטיים הקשורים לעבירות פליליות ואי-ציות לחוקים כגון: סחר בתנאי עבדות, חוק שירותי הסעד, חוק הנוער, חוק חינוך חובה וכן בחינה של חוקים הקשורים לדיני עבודה, רכוש ומיסוי.

כזכור, בעקבות פרשת גואל רצון, אשר עמד בראש קבוצה של עשרות נשים שכולן תפקדו בפועל כנשותיו, ופרשת הגורו שהתאבד שי אברהמוף, שהנהיג את כת האיתקה, והקו הישיר שנמתח בין שתי פרשות אלו, החליט השר הרצוג להקים את הוועדה המיוחדת לבחינת הנושא.

על-פי הערכות משרד הרווחה, בישראל פועלות בין 50 ל-70 כתות. לדברי המשרד, בהיעדר מענה מקיף מבחינה חוקית ומערכתית, פועלות הכתות באין מפריע ותוך ניצול פוגעני ומסוכן של קהל המאמינים.

השר הרצוג מסר בתגובה: "הנושא, שאינו זוכה למודעות ציבורית גבוהה במיוחד, עולה על סדר היום הציבורי והתקשורתי רק כאשר הקורבנות ובני משפחותיהם משלמים מחיר קשה שלעיתים גם מעמיד אותם בסכנת חיים של ממש. אני מאמין כי ניתן להתמודד עם תופעה מסוכנת זו גם מבלי לחצות את עקרונות חופש הפרט, המידע והאמונה".

מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ, הדגיש כי הוועדה תגבש קריטריונים ותקבע סממנים לזיהוי כתות. לדבריו, "הדוח המסכם של הוועדה יכלול בין היתר הצעה לנוסח תקנת עובדים סוציאליים, אשר תסייע להם להתמודד עם נושא הכתות ולקבוע דרכי התערבות והתמודדות עם הנפגעים מפעילותן של הכתות".