מתנגד חדש ובוטה ביותר קם לרפורמות התכנון והבנייה של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו: סגנו ושר הפנים, אלי ישי. במכתב ששיגר לנתניהו ולמנכ"ל משרדו, אייל גבאי, מביע ישי אי אמון ביכולת הרפורמה לממש את יעדי האצת הליכי התכנון והבנייה ואף מתריע שרבים הסיכויים שהיא תשיג את המטרה ההפוכה - ותסרבל את הליכי התכנון.
המכתב מבטא את שינוי עמדתו של ישי לגבי הרפורמה ב-180 מעלות, ומציב אותו לצד גופים אחרים המתנגדים לה, בראשות הארגונים הירוקים. חלק מהערותיו אולי ניתנות לתיקון, אך חלק אחר הוא ביקורת יסודית ובסיסית על עקרונות הרפורמה.
מהמכתב עולה כי בימים אלה עוסקת הנהלת משרד הפנים בבחינת ההשלכות שנובעות ממימוש הרפורמה, "כשהמשרד רואה מולו בכל עת את היעד הסופי (הדגש במקור, א"מ): פיתוח מערכת תכנון ורישוי משוכללת הנותנת מענה מהימן, שקוף ומקצועי בלוחות זמנים מוגדרים ובאיכות הגבוהה ביותר". במכתב נטען כי הרפורמה לא תתרום לאף אחד מהיעדים - וכי קיימת סכנה רבה שהמצב יורע.
עוגן מרכזי ברפורמה הוא מתן סמכויות לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. על כך כותב ישי: "ככל שהכלים לא ייתנו מענה הולם ולא תבוצע היערכות מתאימה, עלול להימצא מערך התכנון בסופו של דבר במצב של סטגנציה ותוהו ובוהו, בלי יכולת שליטה באיכות וזמינות השירות התכנוני".
אחת הבעיות הגדולות היא, שעל-פי החוק המוצע, צריכות הוועדות המקומיות לעבור תקופת הכשרה והסכמה; מהוועדות שלא יוסמכו יישללו הסמכויות, ואת מקומן יתפסו ועדות מיוחדות שיוקמו על-ידי הוועדות המחוזיות.
"למרות ש'הוסמכו' 12 ועדות מקומיות, באופן פורמאלי רק שתי ועדות קיבלו את מלוא הסמכויות", מסביר ישי את המתרחש כיום. "עשר הוועדות הנוספות עדיין נמצאות בהליכים לקידום תוכניות מתאר עדכניות בתחומיהן. זאת למרות היותן ועדות חזקות מאוד ולמרות שהחלו בהליך כבר לפני חמש שנים".
ישי חושש כי לא רק שוועדות רבות לא יוסמכו, או יוסמכו בהליך ממושך שעד להשלמתו ועדות ממשלתיות יצטרכו למלא את מקומן, אלא גם שהתקצוב שנקבע להליכי ההכשרה, 80 מיליון שקל - נמוך מדי.
תנאי הכרחי לקיום תקין של הרפורמה הוא השלמת מערכות שלמות של תוכניות מתאר, שיאפשרו לוועדות לפעול במתכונת החדשה. ישי נחרץ בקביעתו כי "אין כל ודאות שיש את היכולת התכנונית בישראל להשלמת המשימה העצומה של עריכת כ-120 תוכניות מתאר. כיום אין מספיק משרדי תכנון בעלי הכשרה שמסוגלים לייצר תכנון מתארי שמביא בחשבון היבטים כלכליים וחברתיים כנדרש".
חלק מרכזי נוסף ברפורמה, שחביב במיוחד על נתניהו, הוא נושא הרישוי שמכונה גם "רפורמת המרפסות". הרישוי כולל את כל תוספות הבנייה, שמאושרות כבר על-פי התוכניות הקיימות, ולפיכך מוגדר בעיקר כהליך טכני, שיש להשלימו בהליך מקוצר של לא יותר מכמה חודשים. ואולם, ישי אינו מאמין גם בחלק זה: "קיימת אי ודאות גבוהה גם לגבי תחום הרישוי שנמצא במרכז הרפורמה. המהפך המוצע ברפורמה נשען על הנחות בלבד ולא על ניסיון מעשי. רק כעת הותנע פיילוט ראשוני בעניין בחמש רשויות רישוי".
ל-TheMarker נודע, כי בקרב רשויות שמשתתפות בפיילוט מדברים על יעדים לא ריאלים שהוצבו ברפורמה. "הרפורמה יוצרת ריבוי עצום של ועדות", ממשיך ישי, "ולא ברור איך כל הוועדות מתנהלות. עומס זה עלול ליצור בסופו של יום נתק בין הצרכים של השלטון המקומי לבין התכנון".
המכתב מהווה מכה קשה לרפורמה ולנתניהו, משום שמשרד הפנים הוא המשרד שאמור להוביל את הטיפול והליווי ברפורמה ואת הכשרת הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, ונציגיו הם האנשים המנוסים ביותר בממשלה בכל הקשור להתנהלות מערכת התכנון.
מהחברה להגנת הטבע, המובילה בחודשים האחרונים את המאבק נגד הרפורמה במסגרת המטה לתכנון אחראי, נמסר: "אם עד לאחרונה סברנו שההתנגדות הגורפת לחוק התכנון והבנייה מקורה רק בארגוני הסביבה, התכנון, החברה, הקבלנים ובעשרות הארגונים שפנו אל הכנסת בהתנגדויות מנומקות, הרי שהפעם אנחנו מגלים כי גם לשר הפנים, שאמור להוביל את הרפורמה, יש השגות קשות וחמורות נגדה.
"כל הטענות והחששות שמעלה ישי הם כבדים דיים כדי שהממשלה והכנסת יגנזו את הצעת החוק עד לבחינה מעמיקה של מערכת התכנון בישראל, תוך שיתוף הציבור ובעלי העניין השונים, כפי שמתבקש מנושא בעל השפעה כה רבה על איכות חיינו".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "במסגרת הליך העבודה על הרפורמה הקימה הממשלה מנגנון מיוחד לשמיעת הערות נוספות של הציבור וארגוני חברה וסביבה. במסגרת זו הוגשו התייחסויות נוספות על-ידי משרד הפנים, האוצר ומשרדים נוספים. הערות אלו נשקלו על-ידי הגורמים המקצועיים והתיקונים שהתקבלו יוטמעו בהצעת החוק. הליך החקיקה יקודם בהסכמה מלאה של המשרדים הנוגעים בדבר".
