אירוע זה, שעניינו בטענות בדבר שימוש בתושב פלשתיני במה שכונה "מגן אנושי", נחקר על-ידי מצ"ח, בהתאם למדיניות החקירות של צה"ל, לפיה טענות מסוג זה מועברות באופן מיידי לחקירה פלילית.
החקירה, אשר כללה תשאול של המתלונן ושל עשרות חיילים ומפקדים, העלתה כי מפקד גדוד אישר לשלוח תושב פלשתיני להיכנס לבית (צמוד לביתו של אותו תושב) בו שהו פעילי טרור, וזאת על-מנת לשכנעם לצאת ממנו. מפקד הגדוד, אשר לא נכח במקום האירוע, נתן את האישור על בסיס דיווחים שקיבל, לפיהם התושב הפלשתיני ביקש מספר פעמים מהחיילים לעשות כן על-מנת שניתן יהיה להימנע מהריסת ביתו אגב הלחימה.
לאחר ששקל-מחד, את העובדה שמדובר בחריגה מההוראות הקיימות בצה"ל ומהעקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון, בדבר איסור הסתייעות באזרחים לצורך פעילות מבצעית; ומנגד, את העובדה שהחלטת מפקד הגדוד לאשר את כניסת התושב הפלשתיני לבית התקבלה כאמור בהתאם לבקשת התושב מתוך מטרה לנסות להימנע מהריסת ביתו ובנסיבות מבצעיות מורכבות - הורה הפצ"ר על העמדתו של המג"ד לדין משמעתי.
הליך הדין המשמעתי התקיים השבוע בפני מפקד פיקוד הצפון, אלוף גדי איזנקוט, אשר הרשיע את הקצין וגזר עליו עונש של התראה.
החקירה המקורית נפתחה על בסיס טענה שהופיעה גם בדוח גולדסטון, שעניינה ירי שגרם למותן של שתי נשים, בתאריך 4 בינואר 2009, בשכונת ג'וחר א-דיק. על-פי הנטען בתלונה, הנשים הלכו בתוך קבוצה של אזרחים שחלקם נשאו דגלים לבנים.
במסגרת החקירה המקיפה שנערכה בעניין, במסגרתה נחקרו פלשתינים שהיו עדים לאירוע, וכן עשרות חיילים ומפקדים, התגלו פערים בין תיאור הנסיבות שמסרו העדים הפלשתינים לבין עדויות החיילים ולפיכך, לא ניתן היה לקשור במידה הנדרשת בפלילים בין האירוע המתואר בעדויות הפלשתינים לזה המתואר בעדויות החיילים.
בהתאם לעדויות החיילים, מדובר באירוע בתאריך 5 בינואר 2009, במהלכו נורה אדם למוות במקום המתאים לתיאור שנמסר על-ידי העדים הפלשתינים.
לאחר בחינת הראיות שנאספו בתיק, הורה הפצ"ר על הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי כנגד חייל בדרגת סמל-ראשון בגין עבירה של הריגה.
זאת על בסיס ראיות המצביעות על כך שהחייל ביצע ירי מכוון, מבלי שקיבל פקודה לכך ובניגוד להוראות, לעבר דמות מתוך קבוצת אנשים שצעדה לכיוון מתחם בו שהו הכוחות (מגנן), שלפחות אחד מחבריה נשא דגל לבן.
הגם שמדובר, ככל הנראה, באותו אירוע, לא ניתן היה כאמור לקשור ברמה הנדרשת בפלילים בין הראיות שנאספו בעניינו של החייל לאירוע המתואר בתלונה ובעדויות הפלשתינים.
- הפגיעה בבית משפחת א-סאמוני:
על-פי הטענות שהועלו מצד מספר גורמים, בתאריך 5 בינואר 2009 הותקף מהאוויר בית מגורים בשכונת זייתון, בו התרכזו באותה שעה כמאה מבני משפחת א-סמוני. לאור מורכבות האירוע, הורה הרמטכ"ל על בדיקתו במסגרת תחקיר מומחה.
לאחר בחינת ממצאי התחקיר, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע. ממצאי החקירה יועברו בהמשך להחלטת הפצ"ר.
הטענה בדבר תקיפה של מסגד אברהים אל מאקדמה במהלך מבצע "
עופרת יצוקה" נבחנה לראשונה במסגרת אחד מחמשת תחקירי המומחים שעל עריכתם הורה הרמטכ"ל עם סיום המבצע. בתחקיר זה לא אותרה כל תקיפה שבוצעה כנגד המסגד, בין היתר, בהתבסס על ניתוח תצלומי אוויר של המסגד בהם נראה שלא נפגע.
לאחר בחינת ממצאים נוספים שעלו מדוחות שפורסמו על-ידי ארגונים שונים (חלקם רק לאחר סיום התחקיר), הורה הרמטכ"ל כי האירוע ייבדק מחדש במסגרתו של תחקיר מומחה נוסף.
במסגרת תחקיר זה, נמצא כי אכן בוצעה תקיפה בסמוך למסגד (למעשה, עידכון על כך הועבר בדיווח הקודם מטעם מדינת ישראל לאו"ם). התקיפה כוונה לעברו של פעיל טרור שהיה מעורב בירי רקטות לעבר ישראל, אשר שהה באותה עת מחוץ למסגד. הפגיעה באנשים ששהו בתוך המסגד נגרמה באופן לא מכוון כתוצאה מרסיסים שחדרו למבנה.
לצד זאת, התחקיר העלה כשלים מסוימים בהפעלת שיקול הדעת המקצועי על-ידי הקצין שהורה על ביצוע התקיפה. משכך, הורה הרמטכ"ל על נקיטת צעד פיקודי משמעותי בעניינו של הקצין, לפיו לא ישמש עוד בתפקיד דומה בעתיד. כמו-כן, הקצין הועמד לדין משמעתי בגין התרשלות בפני מפקד מרכז לאימוני יבשה, תת-אלוף אבי אשכנזי, אשר הרשיע את הקצין וגזר עליו עונש של נזיפה.
כמקובל, ממצאי התחקיר הועברו לעיון הפצ"ר. לאחר שבחן את הממצאים, קבע הפצ"ר כי על-אף הכשלים האמורים, לא ניתן לקבוע כי התקיפה הפרה את דיני הלחימה במשפט הבינלאומי, לאור העובדה שהתקיפה לא כוונה לעבר המסגד, אלא לעבר פעיל טרור כאמור ומשבעת אישורה לא נצפתה אפשרות של פגיעה באזרחים. בהתאם, מצא הפצ"ר כי אין מקום לנקיטת צעדים משפטיים נוספים בעקבות האירוע.
