ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ
דוד רותם (ישראל ביתנו), אישרה הבוקר (ב', 16.8.10) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לחובת גילוי תרומות מישות זרה. מטרת הצעת החוק היא להגביר את השקיפות בנוגע למימון של פעילות עמותות וחברות לתועלת הציבור שנעשה על-ידי ישויות מדיניות זרות.
ח"כ רותם, מיוזמי החוק פתח את הדיון ואמר כי קיימת חשיבות עליונה להגברת השקיפות -
"ראוי שהציבור יידע מי הגופים העומדים מאחורי פעילויותיהם של גופים ישראלים. גופים רבים בישראל פועלים מכוח כסף המוזרם אליהם מגורמים זרים בעלי אינטרסים, ועל כולנו לדעת מי הוא בעל הממון ומי הוא בעל האינטרס בכל עניין".
ח"כ
דב חנין (חד"ש) הביע התנגדות חריפה להצעת החוק - "החוק המוצע היום הוא סלקטיבי, המכוון לסוג מסוים של עמותות, תוך שהוא פוגע בחברה האזרחית שהיא מהיסודות לפעילות הדמוקרטית". חברו לסיעה ח"כ חנא סוויד הוסיף כי זה חוק מקרתיסטי המנסה ליצור הפחדה.
יו"ר הקואליציה
זאב אלקין, הנמנה גם הוא על יוזמי החוק, סיכם ואמר כי "הצעת החוק דווקא באה להגן על אזרחי ישראל מהשפעה זרה שאינה תואמת לצרכים ולאינטרסים הלאומיים". אלקין הוסיף כי יש למנוע הישנות של מקרים כדוגמת חוק גולדסטון, אשר התבסס ברובו על חומר מארגונים ישראלים".
ההתנגדות הרבה של נציגי סיעות האופוזיציה באה על-רקע העובדה כי הצעת החוק מדברת על "ישות מדינית זרה" ולא על תרומה פרטית, אך יו"ר הוועדה הצהיר כי לפני הקריאה השנייה והשלישית הוא ישקול להוסיף להצעת החוק גם שקיפות לגבי מימון המגיע מאזרחים פרטיים, אמירה אשר נתקלה בהתנגדות מצד נציגי האוניברסיטאות המוסדות הלאומיים שנכחו בדיון. "האוניברסיטאות והמוסדות הלאומיים מקבלים תרומות רבות מאנשים פרטיים המבקשים להישאר בעילום שם, ודבר זה עשוי להיפגע". אמרה פרופ' יפה זילברשץ המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן.
עשרות מיליוני דולרים משקיעות מדינות האיחוד האירופי במימון ארגוני שמאל בישראל, ביניהם הארגונים שסיפקו את רוב החומר לדוח גולדסטון (הקרן לישראל חדשה ואחרים). הצעת החוק נועדה להגביל התערבות בוטה זו.
