"חלופת קציר המלח היא ההגיונית ביותר והטובה ביותר מבחינה סביבתית, חברתית, תעסוקתית ותיירותית" - כך אמר (יום ב', 13.9.10) יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ
אופיר אקוניס, בדיון בשאלת העתקת מלונות ים המלח ממקומם, בעקבות עליית המפלס באגנו הדרומי של ים המלח.
חלופת קציר המלח נוגעת לבריכת האידוי מס' 5, ששטחה כ-80 קמ"ר, והיא הבריכה העיקרית הנמצאת בשימוש מפעלי ים המלח. משמעות קציר המלח היא שמירה על מפלס בריכה קבוע ע"י איסוף המלח השוקע בתחתית הבריכה והעברתו לים. קציר המלח אינו דורש הגבהת הסוללות, ומכאן שאינו כרוך בפעולות כרייה וחציבה הפוגעת בערכי טבע ונוף. חלופה זו עדיפה משמעותית מבחינה סביבתית, אך ייתכן שהיא תימצא יקרה יותר.
עליית מפלס המים בבריכה נגרמת כתוצאה מהליכי הייצור של מפעלי ים המלח. הדיון בכנסת היום התקיים לקראת הכרעת שר התיירות והממשלה בבחירת פתרון לבעיית עליית המפלס.
שי טחנאי, רכז אזור דרום של החברה להגנת הטבע, אמר בדיון כי "כיום אזור ים המלח הוא אזור אסון אקולוגי. הממשלה חייבת לבחור בחלופה שתוביל ליציבות באזור ולשמירה המיטבית על ערך טבע יוצא דופן, בקנה מידה לאומי ובינלאומי. קציר המלח הוא הפיתרון היחיד שיוכל לשמור על האזור מהמשך פגיעה סביבתית חמורה".
לדברי שי וינר, סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות במשרד התיירות, שר התיירות עתיד לקבל החלטה להמלצה על החלופה המועדפת לפתרון עליית המפלס באגנו הדרומי של ים המלח בקרוב, והנושא עתיד לעלות להחלטת ממשלה במהלך חודש אוקטובר, מייד לאחר החגים. לדברי וינר, המשרד טרם גיבש את עמדתו בעניין.
בדיון הביעו מרבית הגורמים הנוגעים לים המלח את עמדתם, כי קציר המלח המלא בבריכה מספר 5 בים המלח, היא הפתרון היחיד והנכון ביותר לטווח הארוך.
מנכ"ל התאחדות המלונות, שמואל צוריאל, הביע את חשש גורמי התיירות בפגיעה אנושה בתיירות אם תיבחר חלופת העתקת המלונות למתחם אחר, והריסת המלונות הקיימים במיקומם העכשווי. צוריאל אמר כי קציר המלח הוא הפיתרון היחיד ארוך הטווח. לעמדה זו הצטרף ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטווינוף, שאמר כי הריסת המלונות תוביל לפגיעה במועמדותו של ים המלח כאחד משבעת פלאי עולם בתחרות המתקיימת כעת ובפגיעה בתיירות הנכנסת של ישראל. ליטווינוף ציין כי חלופת קציר המלח צריכה להיות חלק מהליך הייצור של מפעלי ים המלח, וכי יש ליצור הסכמה בין המפעלים לבין משרד האוצר לגבי מימון הקציר.
נועם גולדשטיין, נציג מפעלי ים המלח, הסכים כי כל הפתרונות האחרים - העתקת המלונות וקציר המלח החלקי והקמת הלגונה - הינם פתרונות לטווח קצר, וכי קציר המלח המלא הוא הפתרון לטווח הארוך. גם ח"כ
ניצן הורוביץ, המכהן בין השאר כיו"ר השדולה להצלת ים המלח, אמר כי חלופת העתקת המלונות איננה ישימה ואיננה באה בחשבון, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. הורוביץ דיווח כי גם בישיבות שונות שערכה השדולה בנושא עלתה ההסכמה כי קציר המלח המלא הוא הפתרון הנכון והבר-קיימא לבעיית עליית המפלס.
נציג המשרד להגנת הסביבה, מנחם זלוצקי, הביע את עמדת המשרד התומכת בחלופת קציר המלח, מאחר ששאר החלופות עתידות לגרום לפגיעה קשה בסביבה, ומאחר שהיא החלופה היחידה המתייחסת גם לטווח ארוך.
לסיכום הדיון אמר יו"ר ועדת הכלכלה כי נראה שיש הסכמה גורפת בין כל הגורמים על חלופת קציר המלח, וכי היא החלופה ההגיונית ביותר מכל הבחינות: סביבתית, חברתית, תעזוקתית ותיירותית. הוא קרא לממשלה לקבל החלטה שנכונה לטווח הארוך, ולא תהיה פתרון זמני בלבד.
מפגעים סביבתיים חמורים
מפעלי ים המלח פועלים באגנו הדרומי של ים המלח, במסגרת זיכיון לניצול משאבי הטבע של האגן. פעולתם של המפעלים לאורך השנים, מאופיינת בהשארת חותם סביבתי-נופי משמעותי על האזור הטבעי.
מן החברה להגנת הטבע נמסר כי בהתאם לחוק הזיכיון, במשך שנים נעשו פעולות בעלות השפעות סביבתיות חמורות, ללא בחינה סביבתית ובאופן שאינו מתחשב ברגישות הנופית - סביבתית של האזור.
בין המפגעים הסביבתיים שגורמים המפעלים ניתן למנות את ירידת המפלס באגן הצפוני בים המלח ועלית המפלס של האגן הדרומי - זאת בשל שאיבת מי הים ואידויים בבריכות לצורך ייצור האשלג ומוצרים נוספים. על-פי מסמך שהכינו עורכי תמ"א 13 (תוכנית המתאר לחופי ישראל), תעשיית האשלג הישראלית והירדנית, גורמות לירידה של כ-40 עד 48 ס"מ במפלס האגן הצפוני בכל שנה, כ-33%-40% מסך ירידת המפלס הכוללת. על-פי נתוני המכון הגיאולוגי, המפעלים הישראלים אחראים לכ 20% מירידת המפלס הכוללת.
בנוסף, המפעלים מביאים להטיית הנחלים באזור ואיגומם, להשפעות נופיות ולפליטת מזהמים לאוויר - כל זאת השל הקמה ותפעול של אתרי כרייה סביב ים המלח, עבודות ניקוז בהיקפים גדולים, וביצוע טיפול שוטף בסוללות.
