|
להפעלת הרגליים והמוח [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
אין כמעט מי שלא יודע שהליכה משפרת את גמישות הגוף המזדקן, אך מחקר חדש מגלה כי היא שומרת על גמישות המוח גם כן. המחקר הראה כי הליכה יכולה למעשה לשפר את הקשרים בין המעגלים החשמליים במוח, שנוטים להצטמצם ככל שהשערות הלבנות מתרבות על הראש.
דפוסי הקישוריות פוחתים כשאנו מזדקנים, כך הסבירו החוקרים מאוניברסיטת אילינוי. המעגלים החשמליים שבמוח אינם מחוברים טוב מספיק כדי לתמוך בדברים שאנו עושים, כמו נהיגה למשל, אך החדשות הטובות הן שכשהתפקוד האירובי משתפר כך גם איכות המעגלים החשמליים שבמוח.
המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Frontiers in Aging Neuroscience, עקב אחר 70 איש בני 80-60 לאורך תקופה של שנה. קבוצה שעסקה בסוגי פעילות שונים שימשה כקבוצת ביקורת לקבוצת משתתפים שהיו לא פעילים קודם למחקר.
המשתתפים בקבוצת ההליכה - האימון האירובי - נהנו מהיתרונות הגדולים ביותר, ולא רק מיתרונות פיסיים.
החוקרים מדדו גם את תפקוד המוח בעזרת סורק תהודה מגנטי תפקודי (fMRI), כדי לבדוק את המעגלים החשמליים במוח. קבוצה של בני 30-20 שימשה כקבוצת ביקורת.
אצל הקבוצה האירובית התגלה גם שיפור בזיכרון, בריכוז ובמספר תהליכים קוגנטיביים אחרים. בנוסף, ככל שהאנשים המבוגרים שבקבוצת ההליכה שיפרו את רמת הכושר שלהם, הקשרים בין אזורים שונים במוח השתפרו והפכו דומים לקשרים שנצפו אצל בני ה-20.
יחד זאת, החוקרים הדגישו כי התוצאות לא הופיעו בן-לילה. ההשפעות בקבוצת ההליכה נראו רק לאחר אימון שנמשך 12 חודשים. בדיקות שנעשו לאחר שישה חודשים לא הצביעו על מגמה משמעותית.
כדאי לזכור כי למרות שהליכה נראית פעילות פשוטה, הרי שהמוח למעשה פועל במהלכה כדי לשלב מידע ממקורות רבים ושונים. כשאנו הולכים, אנחנו משלבים מידע ויזואלי, קולי וכן מידע המגיע מהמפרקים והשרירים הקשור למיקום כפות הרגליים, לכוח שאנו משקיעים ולגורמים אחרים. כדי לשמור על היעילות של המוח, כמו כל דבר אחר, יש להשתמש בו שוב ושוב והליכה היא פעילות שחוזרת על עצמה ומתאימה לכך.