בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון קיבל את תביעתה של אישה יהודיה, שנפרדה מבעלה המוסלמי, לו נישאה בנישואים אזרחיים, וחייב את הבעל לשלם את מזונות בתם המשותפת, על אף שלפי הדין השרעי החל עליו, הוא פטור ממזונותיה.
התובעת, יהודיה ואזרחית ישראל, נישאה לנתבע (שמותיהם אסורים לפרסום), מוסלמי ואזרח מצרי, המוגדר כיום כ"שוהה בלתי חוקי" בישראל, ב"נישואי פרגוואי". מקץ כמה שנים, ולאחר שנולדה להם בת, עלו נישואיהם על שרטון, והאם המובטלת הגישה תביעה למזונות בתם בת ה-5.
על אף שמדובר בנתין זר, החיל בית המשפט על המקרה את הדין הישראלי, לנוכח הוראת החוק, לפיה על חובת מזונות של אדם לילד קטין יחול דין מקום מושבו של הילד.
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע, כי על חיוב המזונות יחול הדין האישי (הדתי) של החייב, אולם אם דין זה אינו מחייבו במזונות ילדיו הקטינים, יחולו הוראות החוק במקומן.
בדין השרעי קבוע העיקרון הכללי, לפיו על אב מוסלמי חלה חובה אבסולוטית לספק את צרכי בניו ובנותיו, מקום שהם נצרכים ונזקקים. זאת גם אם יכולתו הכלכלית נמוכה. יחד עם זאת, חובה זו חלה רק ביחס לילדיו מאשתו לה נישא על-פי הדין השרעי.
כלומר, "הוא פטור ממזונות ילדיו אשר נולדו לו שלא מנישואין שרעיים, כמו במקרה שבפנינו, אלא אם הכיר בהם בהליך מיוחד ואמר שאלו ילדיו".
השופטת אסתר שטיין, קבעה כי אמנם לא ברור מהו אותו "הליך מיוחד" אותו צריך האב לעשות, אולם אין היא נזקקת לשאלה זו, מאחר וגם אם יכיר האב בבתו באותו הליך מיוחד, הוא יחויב במזונותיה רק אם היא תגדל כמוסלמית, ואילו "במקרה שבפנינו הקטינה גדלה כיהודיה, ולכן מבחינת דיני השריעה היא נחשבת לכופרת שאין לאביה חיוב מזונות כלפיה".
לפיכך, הדין המוסלמי פוטר את האב מחובת המזונות, אולם האב יחוב בהם לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) והקריטריונים שבו.
לאחר בחינת הכנסות ההורים וצרכי הקטינה, חייבה השופטת אסתר שטיין את האב במזונות חודשיים בסך 1920 ש"ח.
