מחקר: המאיה הצליחו לעבד אדמות ביצה

מחקר חדש מגלה כי תרבות המאיה העתיקה התמודדה עם תנאים סביבתיים קשים ע"י פיתוחים מתוחכים לגידול יבול על אדמה בוצית.

טימותי ביץ', גיאוגרף פיזי מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, אמר כי "המחקר מראה כי החקלאות האינטנסיבית הזו היא מורכבת למדי ועומדת באמות-המידה של הפיתוחים האינטלקטואלים האחרים של המאיה".

ציוויליזציית המאיה שלטה במרכז אמריקה במשך כ-1,200 שנה. בשיאה, בערך בשנת 900 לספירה, ערי המאיה היו מאוכלסות ביותר מ-2,000 בני אדם לכל מייל מרובע. ביתם של המאיה היה מצוי בסביבה קשה רוויה בבצוֹרות ובעלייה תכופה של פני הים. האדמה אותה הם עיבדו הייתה סלעית וקשה, והיו מצויות בה ביצות רבות.

ביץ' וחוקריו עבדו בביצות הנמוכות, אשר הגישה והניווט בהם קשים במיוחד. הם חפרו באדמה בורות בעומק של כ-3 מטרים ובאורך של כ-10 עד 20 מטרים כדי לבחון את האדמה ואת כימיית המים.

שכבות האדמה גילו סימנים של עליית פני המים ושרידי מרבצי הצפות. שרידי צמחים מאובנים באתרים אלה הראו כי המאיה גידלו יבולים כגון אבוקדו, מיני דשא שונים ותירס.

המחקר גילה עוד כי המאיה בנו תעלות בין הביצות, כדי להסיט את המים וליצור כך אדמה שניתן לעבדה. ביץ' גילה כי סקרים שנעשו בשימוש תוכנת "גוגל ארץ" (Google Earth) וטכניקות חישה מרחוק גילו כי מערכות אדמות הביצה הללו נמתחו לאורך של כ-100 קילומטרים.