מסקר שערך המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה לקראת יום עיון בנושא "הסליחה" עולה שכמחצית מהציבור סבור שהגיע הזמן שבני עדות המזרח יסלחו לאשכנזים על האפליה והקיפוח שהיו לטענתם בהקמת המדינה. 36% מהציבור אינם סבורים שיש לסלוח על קיפוח עדות המזרח ו - 16% ענו שאינם יודעים. הסקר בוצע ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 500 נסקרים במחצית חודש נובמבר.
פילוח הנתונים מניתוח שנעשה במרכז ללימודים אקדמיים מלמד ששיעור הנשים והגברים החושבים שהגיע זמן סליחה כמעט זהה ונע סביב כ-48%. 36.7% מהעונים בשלילה הם ממוצא מזרחי בעוד ש-53.4% מן העונים בחיוב אף הם ממוצא מזרחי.
בשאלה נוספת שעסקה במידת ההסכמה עם סליחה והקצבת עונשו של יגאל עמיר רוצח ראש הממשלה
יצחק רבין, 15 שנה לאחר הרצח, 16% מהציבור סבור שיש מקום לסלוח לעמיר. 77% לא מסכימים עם סליחה לעמיר ו-7% לא גיבשו דעה בנושא.
מניתוח הסקר במרכז ללימודים אקדמיים עולה כי שיעור המסכימים עם הסליחה והקצבת עונשו של עמיר גבוה יחסית בקרב דתיים וחרדים ועולה עם הירידה בגיל.
לדברי הפסיכולוגית שרון זיו ביימן, הממצא המעניין במיוחד הוא כי בני עדות המזרח מצדדים בסליחה יותר מהציבור האשכנזי.
עוד הוסיפה כי היכולת לסלוח נמצאה במחקר הפסיכולוגי כמשאב התורם לרווחת הפרט והחברה והמאפשר איחוי קרעים חברתיים ואישיים.
"קשה לנו לקבל את האפשרות לסלוח לאנשים בצעו פשעים חמורים. זה מרגיש כמו הסכמה שזה יקרה שוב, כמו שכחה מסוכנת. אולם, חשוב לזכור כי היכולת לראות תמונה מורכבת ומשתנה והיכולת לחיות מתוך חיפוש אחר תיקון והשלמה הם משאבים אישיים חברתיים חשובים, המאפשרים תהליכים של דיאלוג שיתוף ופעולה בין קבוצות מקוטבות, ואינם מעידים בהכרח על שכחה, חולשה והתפוררות ערכית", אמרה.
זיו ביימן מצביעה על מגמה מעניינת במיוחד הבאה לידי ביטוי בכך שיוצאי עדות המזרח מוכנים לסלוח ולשים מאחור את כאב האפליה העדתית כלפיהם וכלפי הוריהם יותר מיוצאי ארצות אשכנז עצמם. החוקרים במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה מתלבטים במחקרם לגבי פירוש הממצאים: ניתן לראות במגמה זו הזדהות של בני עדות המזרח עם התוקפן במטרה ל"השתכנז". הסבר חלופי ואופטימי יותר שמצוין במחקר הוא כי דווקא קבלת האחריות מצד חלקים בציבור האשכנזי לגבי האפליה תורמת ליכולת של הציבור המזרחי לסלוח.