פריצת דרך משמעותית נעשתה במסגרת הניסיון להציל את דוב הפנדה, כזו שתוכל אולי לתת דחיפה רצינית למאמצים להחזיר מחדש את בעל החיים לטבע.
מדענים מסין דיווחו כי הצליחו לשכלל את דרך התרבות דובי הפנדה, משימה קשה ביותר, והגיעו למטרה שהציבו לעצמם - גידול מוצלח של 300 דובים בשבי.
פריצת הדרך, שנעשתה על-ידי מדענים ממרכז המחקר צ'נגדו לגידול פנדה בסין, תביא לחזרתו של דוב הפנדה לטבע בתוך 15 שנה, הם מקווים. החשיפה פורסמה לאחר שמפיקי סרטי תעודה קיבלו גישה חסרת תקדים למרכז המחקר כדי לצלם, לאורך שנתיים, את פעילות הרבייה של הדובים בשבי.
רק אלפים ספורים בלבד של דובי פנדה שרדו בטבע, והם מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה. בניסיון להגן על בעל החיים, מנסים מדענים להרבות דובים בשבי כבר משנת 1963, אז נולד הגור הראשון, אך מכשולים רבים עמדו בדרך להביא לאוכלוסיה יציבה של דובי פנדה בשבי.
הראשון הוא חלון הזדמנויות קצר ביותר במחזור הרבייה הטבעי של הפנדה - נקבות הפנדה נמצאות בתקופת הייחום במשך 72 שעות בשנה בלבד, ויכולות להרות למעשה במהלך 24-12 שעות בתקופה זו. כדי לזהות בצורה מדויקת את פוטנציאל הרבייה של הדובים, הטיפול בנקבות פנדה דורש מעקב צמוד וקפדני ולקיחת דגימות שתן יומיות במטרה לעקוב אחר רמות ההורמונים. הבנת דפוסי הרבייה הטבעיים של דוב הפנדה היא רק התחלת האתגר, משום שלמרות המאמצים הרבים לעודד הזדווגות, דובי הפנדה נשארים אדישים האחד לשני, כפי הנראה בגלל היותם בשבי.
בצ'נגדו, מרכז הרבייה המצליח ביותר של דובי פנדה, חוקרים פיתו דובי פנדה זכרים בעזרת ריחן של הנקבות על ענפי החיזרן, וכך חיקו את ההתנהגות של סימון הריח המוכרת בטבע.
שכחו איך עושים זאת
אך ההזדווגויות הנדירות בין בני הזוג המיוחמים מסתיימות לעתים קרובות במפח נפש גדול. לדובי הפנדה הזכרים יש איבר מין קצר בצורה חסרת פרופורציה, כלומר שהדובים חייבים לעמוד בתנוחה מאד מדויקת כדי להזדווג, ובמהלך המעקב אחריהם, החוקרים גילו כי לדובי הפנדה - שבשבי - יש מעט מאוד ידע כיצד עליהם לעשות זאת. לכן, החוקרים ניסו שיטות שונות - מסרטי וידאו בהם הודגם זיווג ועד לשימוש בויאגרה כדי לעודד התנהגות טבעית אצל הדובים. רוב השיטות נכשלו, והזדווגויות רבות בין הדובים הפכו אגרסיביות ואלימות.
כתוצאה מכך נאלצו המדענים להסתמך על הפרייה מלאכותית, אך המאמצים גם הפעם היו תלויים במחזור הרבייה הייחודי של הפנדה. הריונות של דובי פנדה יכולים להמשך מ-11 שבועות ועד ל-11 חודשים ולפעמים לא ניתן לזהות אותם ממש עד לרגע הלידה. לכן, החוקרים היו חייבים לעקוב מקרוב אחר הנקבות שעברו את תהליך ההפרייה כדי להיות מוכנים לבצע את ההתערבויות הנחוצות כשהגורים נולדים.
היתרון המספרי של דובי הפנדה בצ'נגדו נובע בעיקר בגלל השיטה החדשנית של "החלפת תאומים". יותר ממחצית מדובי הפנדה ממליטים שני גורים בהמלטה אחת אך מטפלים רק באחד מהם. ההשערה היא שהם אינם מסוגלים לאגור שומן ולכן חסרים את החלב או האנרגיה כדי לטפל ביותר מגור אחד בכל פעם. לכן, בכל פעם שהאם נטשה גור אחד לאחר לידתו, החוקרים בצ'נגדו העבירו אותו מיד לאינקובטור.
האימהות שוכנעו לטפל בתאומים על-ידי כך שהצוות החליף בחשאי בין הגורים.
שיעור ההישרדות של הגורים עלה ל-98% בעקבות השילוב של הטיפול האימהי עם התמיכה המלאכותית, ובסוף שנה שעברה, המרכז הביא להולדתם ולגדילתם של 168 גורים מאז החל לעבוד בשנת 1987.
החוקרים מאמינים כי המספרים מספיק יציבים כעת כדי לשקול ברצינות את תוכניות החזרה לטבע. בעזרת הרווחים מהשאלת דובי הפנדה לגני חיות בכל העולם, הצליחו לרכוש שטח יקר באזור הרי סיצ'ואן שבדרום מערב סין, וכעת, כשהמטרה של 300 דובי פנדה הושגה, ההכנות לחזרה לטבע מתחילות.
