העליון: למעט בהתערבות בהחלטות בנוגע להוכחות חוב

בית המשפט צריך למעט בהתערבותו בהחלטות של נאמן בפשיטת רגל בנוגע להוכחות החוב המוגשות לו. כך קבע היום (ב', 27.12.10) בית המשפט העליון.

ההחלטה ניתנה במסגרת מחלוקת ארוכה בין חברת פז לבין עו"ד אמיר שושני, הנאמן בפשיטת הרגל של מיכאל ענתבי, שהפעיל תחנת דלק של פז. שושני דחה את הוכחת החוב של פז ומכאן ההליכים שהגיעו בסופו של דבר לבית המשפט העליון.

השופטת איילה פרוקצ'יה מציינת, כי בדונו בתביעות חוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי. במסגרת תפקיד זה, מכריע הנאמן באופן קולקטיבי בתביעות כלל נושי החייב, המנועים בדרך כלל מלפעול באופן עצמאי למימוש זכויותיהם בבית המשפט.

"תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל הופקדו בידי הנאמן, לו הוקנו כוחות וסמכויות נרחבים, בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידו", מוסיפה פרוקצ'יה. "דרך כלל, תפקידו של בית המשפט מצטמצם בפיקוח ובבקרה על אופן ביצוע תפקידו של נושא התפקיד, ובבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולות הנאמן מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת, המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה או הפעולה מושא הביקורת".

כללים אלו, מציינת פרוקצ'יה, חלים על פעולותיו של הנאמן, אך לא ברור האם יש להחילם גם על החלטותיו לגבי הוכחות חוב. תשובתה על כך היא חיובית:

• "הפקודה והתקנות לא הבחינו בצורה חדה, ברורה ומפורשת בין היקף ההתערבות השיפוטית בהחלטות נאמן בענייני תביעות חוב, לבין היקף ההתערבות בפעולות והחלטות הניתנות על ידיו בעניינים אחרים. נראה, עם זאת, כי אף שקנויה לבית המשפט מכוח הפקודה והתקנות סמכות פורמלית להתערב ולשנות החלטות נאמן, ואף ליתן החלטות אחרות תחתן, עדיין מדובר בהפעלת סמכות של ביקורת שיפוטית על החלטות הגורם המקצועי המופקד על תחום מיוחד של ניהול נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים.
  
  "הדעת נותנת, כי הביקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מיתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור היקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בעניין זה. השיקולים לעניין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה".