בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע היום (ג', 28.12.10) את הרצל מסיכה ברצח ליזה סמו באשקלון במארס 2008. ההרשעה באה למרות שלא נמצא מניע לרצח, ובית המשפט רק משער בשולי פסק הדין, כי מסיכה ביצע את הרצח מתוך שכרות.
על-פי כתב האישום, ב-11.3.08 בשעות הצהריים, הגיעה סמו לדירתו של מסיכה ברח' ביאליק 123/5 באשקלון. בין השניים הייתה היכרות מוקדמת. בין השעות 16:30-18:00, תקף מסיכה בדירה את סמו, בכך שפעמים רבות היכה אותה וחבט בראשה ובכל חלקי גופה, באמצעות אגרופיו ובאמצעות חפץ גלילי נוקשה. סמו זעקה לעזרה וצעקותיה נשמעו לסירוגין.
אחיו של מסיכה, רפי, ובני משפחתו המתגוררים בדירה הסמוכה שמעו את צעקותיה וניסו לפתוח את דלת הדירה באמצעות מפתח שברשותם, אך ללא הצלחה. הם ביקשו ממסיכה שיפתח את הדלת, אך הלה היסה את סמו באומרו לה "שקט שקט" וחבט בה באמצעות ידיו או חפץ גלילי נוקשה. סמו חדלה מזעקותיה, אולם לאחר מכן שב מסיכה והיכה אותה. צעקותיה נשמעו לסירוגין עד השעה 18:00.
סמו ניסתה להימלט ממסיכה ונאבקה בו על-מנת להגן על פניה וראשה, אך הוא אחריה והמשיך להכותה בראשה ובכל חלקי גופה במסדרון ובחדר באמבטיה עד אשר התמוטטה על הרצפה בחדר השינה ודם ניגר מראשה ומפניה. מסיכה היה מודע לפציעתה החמורה של סמו בכל שעות הערב, אך הזעיק עזרה רק בשעה 1:22 בלילה.
מסיכה מודה שסמו הגיעה לדירתו באותו היום בשעות הערב ושמצאה את מותה בדירתו אך כופר באחריותו למותה. לגרסתו, סמו לא נכחה בדירתו בין השעות 16:30-18:00, והוא לא שמע שנקשו על דלת דירתו. לגרסתו, בשלב מסוים ביקשה סמו להתקלח, ואחרי שיצאה מהמקלחת החליקה בחדר השינה עקב זרימת מים משמעותית מהמקלחת ונפגעה בראשה מהמיטה. הוא ניסה להזיזה והתקשר לחבר שלו ולבסוף הזעיק את מד"א. מסיכה הכחיש שהחבלות שנמצאו בגופה של סמו, למעט פצעי הקרע בקרקפת שנגרמו כתוצאה מנפילתה, נגרמו בביתו ולסברתו כך היא הגיעה לביתו אם כי לא הבחין בהן.
השופטת
צילה צפת קבעה, כי גירסתו של מסיכה היא "גירסת בדים. הנאשם הלך והסתבך בשקריו, חשף טפח וכיסה טפחיים, וניסה בכל מאודו להתחמק מפני האמת, חרף חוסר היגיון שיטתי שנתגלה בגרסאותיו שהלכו והשתכללו בחלוף הזמן".
לדברי צפת, העדויות מלמדות על מעשה אלימות וצעקות כאב שבקעו מדירתו של מסיכה בין השעות 17:00-18:00. על-פי העדויות, נשמעו מדירתו צעקות של אישה "שכאילו הולכים להרוג אותה", "צועקת בלי סוף" "יש פה צעקות בלי סוף אתם מחכים שיהיה פה רצח", "צעקות מצוקה של בחורה שגרמו לי להתקשר למשטרה", "די די די", "לפי הצעקות נראה לי שהוא הרביץ לה".
חלק מהעדים זיהו את קולו של מסיכה מהסה את האישה הזועקת מכאבים. בני משפחתו, שחששו ממנו, טיכסו עצה ולבסוף התקשרה אחייניתו ניצה למשטרה. בעדויותיהם בבית המשפט ביקשו אחיו ואחייניתו של מסיכה לחזור בהם מזיהוי קולו של הנאשם, אך צפת מציינת, כי "חששם מהנאשם עבר כחוט השני במהלך הודעותיהם במשטרה ועדותם בבית המשפט".
עוד נאמר בפסק הדין, כי העובדה שמסיכה נמנע מלהזעיק סיוע בזמן אמת, מלמדת גם היא שאין מדובר בתאונת החלקה תמימה, אלא שהוא היכה במו ידיו את סמו וגרם לה לחבלות קשות בכל חלקי גופה ובעיקר לשלושת פצעי קרע חמורים בקרקפת ראשה, ראה אותה מתמוטטת כשמראשה ניגר דם רב והותירה להתבוסס בדמה עד למותה.
בית המשפט מוסיף: "המניע להמתת המנוחה לא התברר, אך אלימותו של הנאשם במהלך שכרותו, כמו גם מנהגו לשתות לשוכרה, עולים מעדותו של אחיו רפי, שתיאר לא פעם כי כשהנאשם 'שותה הוא לא בסדר', כמו גם מבהלתה של ניצה שהפצירה במוקדנית במוקד המשטרה: 'תבואו אפילו עם תגבור, למה הוא בן אדם שמתמסטל'. הנה כי כן, לאור אופיו האלים של הנאשם בצירוף שכרותו, די גם בעניין של מה בכך כמניע בכדי להביאו למעשה אלימות קשה זה, בו מצאה המנוחה את מותה גם ללא כל מניע".
