נשיאת בית המשפט העליון,
דורית ביניש, תומכת בהקמת ערכאת ערעור נוספת, בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. ביניש הביעה עמדה זו במכתב ששיגרה לשולחן העגול שקיים היום (ב', 31.1.2011) המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא זה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס,
אליהו מצא.
"מערכת המשפט נותרה במתכונת הנוכחית עוד מימי המנדט הבריטי, על-אף הגידול המשמעותי באוכלוסיית המדינה, העלייה התלולה במספר עורכי הדין וההיקף ההולך וגדל במספר ההליכים המוגשים לבתי המשפט", כותבת ביניש. "כדי להתאים את המערכת לשינויים החברתיים השונים, ובכדי שמערכת המשפט תוכל לתת שירות טוב לפונים אליה, אני סבורה כי מתחייבת ההקמה של בית משפט לערעורים שאינו בית המשפט העליון".
ביניש מוסיפה, כי העומס הרב על בית המשפט העליון (למעלה מ-10,000 הליכים בשנה), מקשה עליו לקבוע הרכבים מורחבים הנחוצים על-מנת לברר שאלות משפטיות חדשות או מורכבות, ורוב זמנו יוצא על טיפול בערעורים. "הלכות מנחות בשאלות עקרוניות אינן יכולות להיות אך תוצר של פאנל של שלושה שופטים, ונוכח מספר השופטים והדיונים בהרכבים, מתעורר חשש ממשי של הלכות סותרות שיכולות להינתן על-ידי שני הרכבים שונים של בית המשפט העליון", היא מוסיפה.
לדעת ביניש, הפתרון הראוי והרצוי הן לבעיית העומס והן לצורך בהבחנה בין דיונים בערעורים עובדתיים לבין קביעת הלכות מנחות, הוא הקמת ערכאת שיפוט רביעית שתשמש כערכאת ערעור בין בתי המשפט המחוזיים לבית המשפט העליון. ערכאה זו, היא מציעה, תדון בערעורים בזכות על החלטות ופסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, ועל-פי רשות אף על פסקי דין של בתי משפט השלום.
בית המשפט העליון ימשיך לשבת כבית משפט גבוה לצדק באותם עניינים שלא יועברו לבתי המשפט המנהליים, וכן כבית משפט לערעורים - אלא שערעור לעליון על פסקי דין של בית המשפט לערעורים יהיה ברשות בלבד, באופן שיאפשר לבית המשפט העליון לדון בערעורים בעלי חשיבות משפטית תקדימית או ציבורית מיוחדת. יצויין, כי מבנה זה דומה לקיים בארה"ב, בה ביהמ"ש העליון דן רק בתיקים בעלי חשיבות עקרונית.
ביניש מדגישה, כי אין הכוונה שבית המשפט העליון ידון בעניינים חוקתיים בלבד. הוא יתפנה מהעומס הרב הקיים כיום ויוכל לדון בתיקים עקרוניים בהרכב מורחב של שופטים, באופן שיאפשר לו לקבוע הלכות משפטיות שיתרמו לוודאות והיציבות המשפטית.
לדברי ביניש, הקמת ערכאת ערעור רביעית אינה כרוכה בנטל משמעותי, הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה כלכלית. ערכאה זו תתרום לייעול עבודת המערכת ולקיצור זמני ההמתנה לשמיעת תיקים ולמתן פסקי דין. היא גם תפתח אופק קידומי עבור שופטי המערכת, ובטווח הרחוק ניתן יהיה לבחון גם שינוי במספר השופטים בערכאות השונות.
