הרבה מאוד שאלות עלו אתמול, בעקבות חבילת הצעדים שהציג ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו, שנוגעות הן להחלטות עצמן והן לדפוס הפעולה שעלול להתקבע מעתה, דפוס של כניעה לסחטנות פוליטית באיום של השבתת המשק.
השאלות הללו ילכו ויתחדדו ככל שנראה יותר תנודתיות בשווקים הגלובליים, ולכן ברור לראש הממשלה שהוא עלול למצוא עצמו מול איומים לא מעטים בשנתיים שנותרו לכהונתו. בין אם יטיל גזירות כלכליות ובין אם סתם נראה עלייה במחירי הסחורות בעולם.
נתניהו אומר על כך בראיון ל-TheMarker: "התנודתיות בשווקים הגלובליים עולה ותוסיף לכך את התנודתיות בשווקים הפוליטיים וברור שזה יעורר רעשים. השאלה היא אם אנחנו שומרים על המסגרת ולא מתעלמים ממצוקות אמיתיות. התשובה היא שאנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון".
ההחלטה לבטל את העלאת המס על הדלק והסולר שהתקבלה רק לפני חודש וחצי מעידה שבמקרה הזה הממשלה לא עשתה את הדבר הנכון. לנתניהו יש הסבר לטעות הזו: "במציאות הנוכחית נוצר כשל פסיכולוגי שזה חלק מהותי בכלכלה. הציבור לא מבחין בין העלאת המס האחרונה על הדלק ובין החלק הנובע מעליית מחירי הנפט בעולם. נוצרה אצל הציבור התחושה שכל העלייה במחירי הדלק נובעת מהחלטת ממשלה וזה לא כך".
גם הבחירה באלטרנטיבה של קיצוץ רוחבי נתפסת בעיני כלכלנים כ"קיצוץ טיפש" משום שאין בו הבחנה בין סעיפים שונים ואין בו סדרי עדיפויות. המשמעות של קיצוץ כזה היא פגיעה בשירות הממשלתי לציבור ובתקציבים שמיועדים, בין השאר, לשכבות החלשות. נתניהו מתאר את הבחירה בקיצוץ הרוחבי כהחלטה של אין ברירה: "הקיצוץ הרוחבי לא חל על דברים מסוימים, אבל לא הייתה לנו ברירה. אין יש מאין. בחלופות השונות זה מה שנבחר כי היינו צריכים לקבל החלטה. הקיצוץ הרוחבי הוא קטן יחסית: בין 1.5% ל-2.5% ואני מאמין שבסופו של דבר הוא יהיה בסביבות 1.8%".
בחבילת הצעדים של נתניהו יש נסיגה מסוימת מהרפורמה להורדת המס שהוא כה גאה בה. אותה רפורמה נתפשת על-ידי רבים כאחד ממחוללי הצמיחה של המשק. כעת מתעורר החשש שהממשלה תבטל את המשך הורדת מס החברות, והמשמעות היא למעשה שהרפורמה הזו הגיעה לסוף דרכה. נתניהו אומר על כך: "אנחנו צריכים לוודא שהתוואי של הורדת המסים לא ייפגע. אם נצטרך לבחון את ביטול הפחתת מס החברות נבדוק לפני כן מהו מתח הרווחים של החברות ונחליט מה נשאר. אני מסופק אם זה יקרה. יתכן שנידרש לרווח את מדרגות המס. דבר אחד בטוח: נעשה את מה שצריך ולא נרמה".
חבילת הצעדים שהציג אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו אומנם נראית משמעותית בהיקפה אבל היא גם כוללת לפחות מוקש אחד שלא פורק. המוקש הזה מסתתר במונח "העלאת שכר מינימום אמיתי". מהו שכר מינימום אמיתי? במגזר הציבורי יש עשרות אלפי עובדים שמשתכרים שכר מינימום, אלא שהם נהנים מתוספות שונות שבפועל מייצרות להם שכר גבוה משכר המינימום. השאלה היא אם תיאבונו של עופר עיני יהיה גדול והוא ידרוש להחיל את העלאת שכר המינימום על כל עובדי המגזר הציבורי. הפער יכול להיות משמעותי ולפער הזה אין פתרון בחבילת הצעדים שהציג אתמול ראש הממשלה.
על-פי הערכות בממשלה, מקבלי שכר מינימום אמיתי הם כמה אלפי עובדים בלבד ובהם יש כוונה לטפל ולהעלות את שכרם. נתניהו אומר על כך שדרישת ההסתדרות היא לכלול את כולם ללא הבחנה, אבל העיקרון שלפיו צריך ללכת הוא להעלות רק את מי שמקבל שכר מינימום אמיתי: "הדרישה שלנו היא להעלות את שכר המינימום למי שאין לו ולא למי שיש לו. אם ניתן למי שיש לו, יהיה לנו פחות לתת למי שאין לו".
