פוסקי ביטוח לאומי לא ישמשו כמומחי ביה"ד לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע שלשום (יום ב', 14.2.11), כי בתי הדין לעבודה לא ימנו בעתיד מומחים מטעמם, כאשר אותם מומחים מכהנים גם בוועדות פסיקה של המוסד לביטוח לאומי.

בכך קיבל הנשיא היוצא, סטיב אדלר, את ערעוריהם של שמואל לגזיאל ויצחק בן-חסיד, שיוצגו בידי עו"ד רומי הוניג ממשרד לביא-הוניג. בית הדין גם קבע נוהל מפורט למינוי המומחים מכאן ולהבא, תוך שהוא מדגיש שלא ייעשה שינוי כלשהו בזהות המומחים שכבר מונו.

המומחים מטעם בתי הדין לעבודה נקבעים מתוך רשימה שבידי בתי הדין, ונותנים חוות דעת בעיקר בתיקים של תאונות עבודה. בתי הדין עושים שימוש נרחב במומחים אלו, על-מנת להבטיח את האוביקטיביות שלהם ולמנוע מצב בו יטו לטובת מי שמשלם את שכרם.

הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי פועלות בשורה של ענפים, ובהם ביטוח נפגעי עבודה, ביטוח נכות, נפגעי פעולות איבה, אסירי ציון, גימלת ניידות ועוד. להחלטותיהן יש משקל רב בקביעתם זכאותם של התובעים לגמלאות השונות.

המערערים טענו, כי כאשר מומחים פועלים הן מטעם הביטוח הלאומי והן מטעם בית הדין, הם מצויים בניגוד עניינים ועלולים להעדיף את עמדתו של הביטוח הלאומי. אדלר קיבל עמדה זו, תוך שהוא הופך החלטה של בג"ץ שניתנה בשנת 1993.

בית הדין הארצי קבע את ההסדר הבא:

• ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות לא ימונו כמומחים יועצים בבית הדין לעבודה, למעט במקרים חריגים:

• חריג ראשון - הסכמה דיונית של שני הצדדים למינויו של מומחה המשמש גם כפוסק;

• חריג שני - טעם מיוחד, כגון נוכח מומחיות מיוחדת הנדרשת בנסיבות המקרה;

• ברשימת מומחים של בתי הדין לעבודה ייכללו שתי קטגוריות: אלו שמשמשים רק כמומחים בבתי הדין ואלו שהם גם פוסקים בוועדות רפואיות;

• בתוך 15 יום תישלח הודעה למומחים המשמשים גם כפוסקים, כי עליהם לבחור בתוך 60 יום בין הישארותם בתפקיד כפוסקים בוועדות הרפואיות. בית הדין גם קבע כיצד יוכלו המומחים לעבור מרשימה לרשימה, לפי הנסיבות המשתנות של העסקתם בידי הביטוח הלאומי.