אופטימיות יתר ביחס למצב הכלכלי משפיעה לרעה על החיסכון פנסיוני

"אופטימיות יתר בכל הנוגע לחיים באופן כללי וביחס למצב הכלכלי העתידי באופן מיוחד משפיעים לרעה על קיומו של חיסכון פנסיוני" - כך מגלה מחקר חדש שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון בנוגע לעמדות החוסכים לתיכנון פרישה לגמלאות.

המחקר מגלה בורות בקרב הציבור בנוגע לתכנון הפרישה ולאחריות החוסך לכספי הפנסיה. ממצאי המחקר מגלים כי כ-99% מבעלי החיסכון הפנסיוני מעידים כי הממשלה אחראית לשמירה בעבורם על רמת חיים סבירה עם פרישתם לגמלאות, 87% מבעלי החיסכון הפנסיוני העידו כי הם מאמינים כי מקום העבודה אחראי לשמירה בעבורם על רמת חיים סבירה עם פרישתם לגמלאות וכ-86% מבעלי החיסכון הפנסיוני העידו כי הם מאמינים כי קרובי משפחה אחרים אחראים לשמירה בעבורם על רמת חיים סבירה עם פרישתם לגמלאות.

לדברי החוקרת רוית רובינשטיין, ממצאים אלה מדאיגים שכן "בעלי החיסכון הפנסיוני תולים בגורמים חיצוניים את האחריות לשמירה על רמת חיים סבירה בעבורם, וזאת בניגוד למערכת הפנסיה הרווחת בישראל". לדבריה, ייתכן שהדבר נובע מתפיסות שהשתרשו מהימים בהם הייתה נהוגה בישראל פנסיה תקציבית. עוד ציינה רובינשטיין כי "עמדות אלה ננקטות על-ידי פרטים שיש ברשותם חסכון פנסיוני, מחוסרי החיסכון הפנסיוני,משלים את עצמם כי העתיד יהיה וורוד יותר, וכמחציתם כלל אינם מקדישים מחשבה לנושא הפרישה".

מממצאי המחקר אף עולה כי יש לחנך את הציבור לאחריות עצמית והדדית של בני זוג ובני משפחה בכלל למצבם הכלכלי של הפורשים. תובנה זו, בשילוב עם לקיחת אחריות ממשלתית מוצהרת למקרה קטסטרופלי (כפי שאירע בשלהי 2008 עקב הירידות החדות בשווי החסכונות הפנסיוניים) והטלת אחריות על מקומות העבודה בכל הנוגע להבטחת כספי החיסכון של הפורשים יביאו לקבלת החלטות טובה יותר בכל הנוגע לחיסכון לגיל פרישה.