שר התיירות רומז: קציר המלח והעתקת המלונות גם יחד

"אני מחפש פתרון ביניים. אני חושב שאפשר למצוא אלטרנטיבה מספיק טובה לעשות קציר מלח מהיר יותר במימון של מפעלי ים המלח, שאחראים על עליית המפלס, אבל מצד שני, ליצור קרן ממשלתית לחידוש אזורי שנוכל לטפל באזור ולבנות בתי מלון חדשים", כך השיב שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, במליאת הכנסת לשאלות חברי הכנסת בנושאי תחום אחריות משרדו.

לדברי השר מיסז'ניקוב (15.2.11), המשרד נמצא עתה בשלבים הסופיים של בחינת החלופות השונות, כאשר על הפרק שלוש חלופות: קציר מלח מלא, לגונה ושינוי אזורי - התחדשות אזורית ובקרוב יגיש המשרד את המלצתו לממשלה.

במהלך תשובותיו התייחס שר התיירות לפתרון המועדף על הגורמים - קציר המלח לפתרון עליית מפלס ים המלח וציין "נניח שאני עושה מעשה שכולם מצפים ממני ומחליט על קציר מלא של מלח". "מפעלי ים המלח יממנו חלק ארי מהקציר ואולי 100% אם האוצר יהיה מספיק אגרסיבי, אבל מי ירוויח מזה? יכול להיות שהמפלס יירד אחרי 9-7 שנים, אבל בינתיים ינועו באזור משאיות שיצטרכו להוציא כמות אדירה של מלח, התיירות תיפגע ולא יהיה שום חידוש - לא בבתי מלון, לא במסחר ולא בתיירות. גם אם הקציר ימומן על-ידי מפעלי ים המלח, האוצר יגיד: 'גמרנו, בחרתם ים המלח, אנחנו לא שמים שום גרוש לפיתוח האזור'".

מצד שני, הדגיש השר כי אם יבחר באופציה השנייה של העתקת בתי המלון, או מה שמכנה השר האופציה של התחדשות אזורית, הדגיש כי "לא יהיה הרס בתי-מלון לפני שאנחנו בונים בתי-מלון חדשים בקו השני של החוף", "להפך", הבהיר השר מיסז'ניקוב, "ברגע שייבנו בתי-מלון בקו השני של החוף - שישה בתי-מלון - ונספק הגנות - גם באותו פרק זמן שהם ייבנו - נספק גם פתרון לקו הראשון של החוף, גם שם ייבנו בתי-מלון, וננסה למשוך לשם מותגים בינלאומיים, כי כבר יהיו הגנות וכבר יהיה מספיק ביטחון שהאזור הזה יהיה מוגן בפני עליית המפלס.

עם זאת הזהיר השר מפני הסרת חובת האוצר מלדאוג לפיתוח נוסף של האזור. "ברגע שאנחנו משחררים את האוצר - שיושב על הכסף - מחובה לדאוג לאזור הזה כך או כך, ולשים שם סכומים לא מבוטלים, אנחנו נחטא לאמת המוסרית שלנו ולאמת המקצועית שלנו. לא יהיה יותר סיכוי - לא בדור הזה ולא בדורות הבאים - לקחת כסף ציבורי שמקצה משרד האוצר ולעשות שם משהו".