העובדה שמדחני חניה מקולקלים, אינה פוטרת את הנהג מתשלום עבור החניה כחוק. כך אומר שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
רובינשטיין דחה היום (ב', 7.3.11) את ערעורו של ארז בר-זיו על הרשעתו באי-תשלום בשלושה מקרים בהם חנה ליד אוניברסיטת בר-אילן ברמת-גן. בר-זיו טען שהמדחנים היו מקולקלים, ולמרות זאת קיבל דוחות חניה שהסתכמו (לאחר ערעורו) ב-75 שקל.
על סכום זה ביקש בר-זיו לערער לעליון, אך רובינשטיין דחה את בקשתו. בין היתר טען בר-זיו, כי פקחי החניה של עיריית רמת-גן מקבלים פרמיות בגין דוחות חניה, ולכן קיים אינטרס משותף לעירייה ולפקחים בכך שהמדחנים יישארו מקולקלים.
על טענה זו אמר רובינשטיין: "אינני יודע אם יש בסיס כלשהו לחשדות המבקש לגבי אי-תיקון המדחנים על-מנת לגבות קנסות שבצידם עמלות לפקחים. אם חלילה יש ממש בהתנהלות זאת - שלא הוכחה - היא מצדיקה תיקון מערכתי. אך חוששני, עם כל תחושת אי-הנוחות שבדבר, אם היה בכוחה של טענה זו כדי לפטור את המבקש בנסיבות מאחריות במישור המשפטי".
רובינשטיין מסביר, כי החובה לשלם תמורת החניה אינה תלויה בתקינות המדחנים, בפרט כאשר כיום קיימים אמצעים חילופיים רבים, דוגמת כרטיס איזי פארק, רכישת תווי חניה ותשלום בסלולרי.
עם זאת, בפיו של רובינשטיין גם הנחיה לרשויות המקומיות: "ראוי כי רשויות מקומיות לא רק יבטיחו את תקינות אמצעי התשלום המוצבים בשטחן (שעליהם ממשיכים להסתמך רבים), אלא אף יביאו לידיעת תושביהן והבאים בגבולן את קיומן של דרכי התשלום השונות והחלופיות, אף זאת באורח בולט והוגן".
