סגן נשיא בית משפט השלום בנצרת,
חנא סבאג, זיכה (17.3.11) את האדריכלית נעמי ויה מאשמת הגשת תוכניות כוזבות ומטעות להרחבת מלון "מצפה הימים" בצפת. סבאג קבע שהנאשמת ביצעה את העבירה, אך זיכה אותה בנימוק של הגנה מן הצדק, לאחר שנמצא ששותף בכיר ממנה לעבירה לא הועמד לדין.
ויה הואשמה, כי הגישה לוועדה המקומית בצפת תוכניות לבנייה של אלפי מ"ר במלון, שחרגו במידה ניכרת מאחוזי הבנייה המותרים. לטענת המדינה, ויה עשתה זאת ביודעין ועל-מנת לקבל אישורים שלא היו ניתנים למלון אילו היו נמסרים הנתונים הנכונים.
כאמור, סבאג קבע שהעבירה בוצעה. הוא דחה את טענתה של ויה, לפיה הוועדה המקומית הייתה שותפה למעשה בכך שידעה את המצב לאשורו אך התעלמה ממנו. סבאג מותח ביקורת קשה על התנהלות הוועדה, ואגב כך גם משגר רמז לעבר רפורמת התכנון שיוזם ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, שאחד מעיקריה הוא העברת סמכויות מידי הוועדות המחוזיות למקומיות:
"לא אחת, וכך סבורני קרה במקרה בו עסקינן, שיתפו פעולה המוסד התכנוני עם יזמים מקומיים וקידמו מיזמי בנייה שאינם מתיישבים עם הדין. מוסדות התכנון המחוזיים והארצי לרבות הציבור בכלל, יתקשו לפקח על מיזמי הבנייה ולבלום את החריגות מתוכנית המתאר, אם המידע אודות החריגות יוותר בין הוועדה המקומית לאדריכל והיזם. מידע כזה חייב לבוא לידי ביטוי בגוף הבקשה בכתב כדי שהציבור בכלל יידע אודות מידע זה.
"במקרה בו עסקינן, הנאשמת הסתפקה בעובדה שהוועדה ידעה אודות הסטיות מבלי לציין את הסטיות בגוף הבקשה ובכך נמנע מהציבור מידע אודות סטיות אלו, מה שהביא לעובדה שיצאו מספר לא מבוטל של היתרי בנייה בלתי חוקיים ללא כל הפרעה.
"...לא אחת, אנו נתקלים בתופעה של מוסדות תכנון מקומיים הנכונים להגמיש את עמדותיהם ולהתפשר על דרישות החוק, כדי לקדם אינטרסים מקומיים ששני הצדדים מבקשים לקדם, כל אחד ממניעיו הוא.
לוועדה המקומית אין הסתכלות כוללת
"בשונה ממוסדות תכנון ברמה המחוזית והארצית, המורכבים מאנשי מקצוע ונציגי משרדי ממשלה שונים, הגורם הדומיננטי בוועדות התכנון והבנייה המקומיות הם חבריה הנבחרים של מועצת הרשות המקומית, שבידיהם סמכויות הניהול והשלטון ברשות המקומית. לגורם זה השלכה ישירה על דרכי פעולתה של הוועדה המקומית.
"מצד אחד, על שום הרכבה האנושי האמור, מכירה הוועדה המקומית מקרוב את צרכי המקום והאוכלוסיה החיה באזור בו היא פועלת; מאידך, מהיותה גוף שחבריו הם נבחרים פוליטיים, חשופה הוועדה המקומית ללחצים של בעלי אינטרסים מקומיים שונים, שגורמים נבחרים מעצם טיבם אינם אדישים להם.
"יתר על כן, ככלל, ועדה מקומית נעדרת ראייה תכנונית אזורית וכלל-ארצית רחבה, הנתונה למוסדות תכנון מחוזיים וארציים". לדעת סבאג, יש לשמור על "האיזון העדין המתקיים לאורך שנים בין סמכויות הוועדות המקומיות והמחוזיות, המגולם במערכת התכנון הכוללת".
סבאג דחה את טענתה של ויה לאכיפה בררנית, שהועלתה בנימוק שהיא האדריכלית הראשונה המועמדת לדין בגין עבירה זו. לדבריו, לא הוצגה לו שום הוכחה לטענה זו. הוא גם דחה את טענתה לאפליה לרעה מול מודד ומהנדס שהיו שותפים לאותה בקשה.
לעומת זאת, קיבל סבאג את הטענה לפיה ויה הופלתה לרעה בהשוואה למהנדס דותן רייכרט, שחתם על אותן תוכניות והצהרות כמותה. מעמדו של רייכרט היה זהה לשל ויה, קבע סבאג, ואולי אפילו בכיר יותר. בשל כך, קבע, נפגעה תחושת הצדק וההגינות, ולפיכך יש לזכות את ויה.
