"הדמות במקרה של קצב נבנתה לפני שהמשפט מתחיל. קצב הגיע לבית המשפט כשהוא אנס סדרתי. הוא הגיע עם התג הזה שנוצר על-ידי צמרת המשפט בישראל, היועץ המשפטי לממשלה, החוקרים, העדות, פרסומים של נשים ועוד".
כך אמר שלשום (יום ו', 25.3.11) עו"ד אביגדור פלדמן, פרקליטו של נשיא המדינה לשעבר,
משה קצב, בהרצאה שנשא בכנס שערך פורום עורכי דין צעירים של לשכת עוה"ד בסוף השבוע באילת.
פלדמן, שהיה אמור לשאת הרצאה על "דמות עורך הדין בספרות" ביקש ממארגני הכנס, מיד לאחר מתן גזר דינו של הנשיא לשעבר, לשנות את נושא הרצאתו ל"משפט קצב - לקחים לפרקליט".
פלדמן פתח ואמר: "משפט קצב הוא, גם מבחינתי ומבחינת עורכי הדין האחרים שטיפלו בתיק, אירוע טראומתי או חצי טראומתי. זה כישלון". לדבריו, "תיק פלילי מסוג תיק קצב... זה משפט שרודף אותך ביום ובלילה".
פלדמן חזר מספר פעמים על האמירה, כי משה קצב הגיע לבית המשפט "כשהוא נושא בידו דגל או שלט גדול 'אני אנס'". לדבריו, בית המשפט היה יכול היה לעשות אחד מהשניים: "להחליט 'אני מתעלם מהשלט, בודק את העובדות. ומי שמכיר את עולם המשפט יודע שאין עובדה, פרט לדנ"א שלא ניתנת לסתירה. כל עובדה יכולה להתפרש לכאן או לשם, אבל בית המשפט המחוזי בת"א בחר לפרש כל עובדה כנוטה לחיזוק התג שלפיו משה קצב אנס".
לפי עו"ד פלדמן, "ברגע שאתה מחליט שזוהי דמות מניפולטיבית אתה מיד מייחס כל עובדה לדמות. הדמות לא נבנית מהעובדות. קצב מגיע מיד כדמות דו-ממדית המופעלת על-ידי מניע אחד בלבד: לנצל נשים ולארגן אליבי לעת מצוא כל פעולה מפורשת כך".
פלדמן התייחס גם לעובדה שביהמ"ש לא בחן האם קצב ניהל יחסים בהסכמה עם המתלוננות נגדו באונס. "היה ברור לבית המשפט מהרגע הראשון, כפי שהיה ברור לפרקליטות מהרגע הראשון וזו הייתה הסיבה להסדר הטיעון - שיש יותר מדי אינדיקציות ליחסים בהסכמה. מזוז אמר זאת באופן הברור ביותר. קיבלנו מכתב מעוזרו של מזוז, עו"ד רז נזרי 'האם מוכן קצב להודות ביחסים בהסכמה, ואז נחשוב לא להגיש כתב אישום'. היה שלב שחשבו לא להגיש בכלל כתב אישום. היו אינדיקציות רבות שלא הותרו לפרסום של יחסים בהסכמה. אבל, בית המשפט קבע שברגע שהנאשם לא מודה ביחסים בכלל, בית המשפט לא דן באינדיקציה של מה הייתה מהותה של מערכת היחסים ביניהם... בית המשפט נמנע מכל דיון בשאלה האם היחסים היו בהסכמה. מה פתאום היא עלתה אליו לחדר במלון, למה היא חשבה שהולכים לעבוד שם? השאלות הללו מחייבות פתרון".
לשאלה מדוע קצב לא הודה כי קיים עם המתלוננות יחסי מין בהסכמה, השיב פלדמן כי "אף אחד לא יודע כמה קשה לשכנע נשיא מדינה להודות 'אני שכבתי עם אחת העובדות שלי'". וכשנשאל מדוע משה קצב חזר בו מהסדר הטיעון, השיב: "התשובה של משה קצב הייתה חד-משמעית: לא יבשה הדיו על ההסדר שחתמנו במשרדו של
מני מזוז ועוד היינו בחניה של משרד המשפטים שמע הנשיא ברדיו שאמר מני מזוז ש'קצב הוא עבריין מין סדרתי'. צלצל אלי מיד שכנעתם אותי להסכים להסדר טיעון, ועדיין אני עבריין מין סדרתי? זו הסיבה העיקרית שבגינה הוא ביטל את הסדר הטיעון. וכתב האישום המתוקן לא דיבר בשום שלב על עבריין מין סדרתי. ההחלטה הלכה והתגבשה עד שהסדר הטיעון בוטל ברגע האחרון".
פלדמן אף שיתף את מאות עורכי הדין הצעירים שהגיעו לשמוע את הרצאתו, בכך שהיו רגעים ששקל להתפטר מן התיק. "להגיד שהמחשבה להתפטר לא חלפה במוחי - חלפה במוחי. כי אני, להבדיל מקצב, כן ראיתי את הנולד, בעיקר כשהתברר לי שהתיק פתאום עבר לתל אביב ולפרקליטות בתל אביב ונוצר הרכב שופטים מסוים. המחשבה להתפטר עברה במוחי, ןוגם חשבתי לעצמי 'אתה נבחרת יחד עם ציון אמיר לעורכי הדין של השנה בגלל הסדר הטיעון הזה, זה השיא של הקריירה שלך מכאן זה רק הולך במורד' מה שהתברר כנכון כמובן... אבל בסוף אמרתי לעצמי: אתה כבר מכיר את התיק כל כך טוב, תישאר".
בנוסף, התייחס פלדמן לראיות שלא ניתן לפרסם בשל צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על הפרשה. טרם סקירתו את הראיות החסויות הללו, הזהיר פלדמן את הנוכחים באולם שהוא עתיד לחרוג מצו איסור הפרסום ואם מי מהנוכחים יפרסם את דבריו אף הוא עלול להפר את הצו.
בנוסף, ציין פלדמן, כי בקשות מסויימות של קצב להביא עדים ולהגיש ראיות נידחו בלי בחינה. לדבריו, "ברגע שחלק מהטיעונים לא מקבל התייחסות אלא נזרק לפח כראיות בלתי קבילות זו בעיה. זה לא כישלון מקצועי, אלא עלבון. אתה מצפה שהשופט יעשה את מלאכתו וייקח פרט-פרט-פרט וייבחן הכל, וכאן זה לא נעשה. זו הטענה העיקרית שלי כנגד ביהמ"ש: משה קצב עלה לבמה עם שלט 'אני אנס' וכל דבר שקרה אחר כך התאים עצמו לכך".
