הכנסת אישרה (יום ג', 29.3.11) בקריאה שנייה ושלישית חוק, האוסר למכור את קרקעות המדינה לזרים - יחידים או חברות. עסקה כזו לא תרשם בטאבו, והיועץ המשפטי לממשלה יוכל לפנות לבית המשפט, כדי שיצהיר שהעסקה בטלה. החוק הוא פרי יוזמתו של ח"כ
נחמן שי (קדימה). מטרתו היא למנוע השתלטות גורמים עוינים על קרקעות המדינה.
כתב News1 מסביר, כי חוק מינהל מקרקעי ישראל, משנת 1960, אסר אמנם למכור את קרקעות המדינה לזרים, וכך היה נהוג כל השנים. עתה התעורר צורך בחוק חדש, מאחר שחוק מקרקעי ישראל , מ-2009, מתיר למכור בהיקף גדול את קרקעות המדינה, ולא רק להחכירן. התעורר חשש, שהמדינה תמכור קרקעות לישראלים, והם ימכרו אותן לזרים. אמנם, החלטה 1148 של מועצת המקרקעין אוסרת על מכירת קרקעות לזרים, אך הכנסת ביקשה לחזק את ההחלטה על ידי חקיקת חוק, שהוא תיקון מספר 3 לחוק החדש מ-2009.
החקיקה נעשתה דחופה, לאחר שהגיע מידע שלפיו מבקשים יחידים בארצות ערב, או גם ממשלות, לרכוש נדל"ן בישראל, דבר היכול לפגוע מבחינה בטחונית.
הלכך קובע החוק החדש:
• אסור יהיה למינהל למכור קרקעות לזרים, חוץ מיוצאים מן הכלל שיפורטו בהמשך;
• אזרח ישראל שיקנה מהמינהל קרקע, ייאסר עליו למוכרה הלאה לגורם זר;
"זר" מוגדר כאדם או חברה שאינם אזרח או תושב ישראל, וחוק השבות לא חל עליהם, במלים אחרות - גויים. מטרת החוק היא למנוע מכירת קרקעות לגורמים עוינים. עם זאת, אין הגבלות על מכירת קרקעות לערבים אזרחי ישראל.
עם זאת, נקבעו כמה התרים למקרים מיוחדים:
• מכירת מגרש לאזרח זר, על פי החלטת רשות המקרקעין ויו"ר הרשות, שהוא בדרך כלל שר. ההחלטה תתקבל לאחר התייעצות עם שרי הבטחון והחוץ ועם גורמים נוספים, כפי שיקבע בתקנות. כל עוד אין תקנות, אי אפשר יהיה למכור;
• מכירת נכס - בדרך כלל בניין - למדינה או לארגון בינלאומי שעל-פי ההסכם איתו, יש לאפשר לו לקנות בית לצרכיו. מדובר בדרך כלל בבניינים לשגרירות, לשגריר או למוסדות של האו"ם;
• מכירת נכס על פי המלצת מרכז ההשקעות. המטרה היא לעודד משקיעי חוץ.
אשטרום נזקקה להיתר מיוחד
מינהל מקרקעי ישראל אכף בקפידה את החוק הקודם ב-50 שנותיו, וכמעט שלא אישר מכירת קרקעות לזרים - להבדיל מחכירה לתקופה קצובה, שהייתה פשוטה יותר. מכירות בודדות אושרו לאחר דיון פרטני במליאת מועצת המקרקעין. במקרה אחד, ביקשה קבוצת אשטרום לקנות נכס, אך התברר שאחד מבעלי מניותיה היא חברה הרשומה באיי הבתולה, כלומר תאגיד זר. לכן, היה צורך באישור מיוחד של מליאת מועצת המינהל, כדי לאשר את המכירה.
במקרה אחר, אישרה מועצת המינהל מכירת מגרש באילת לאזרח סיני, אחרי שהתברר שבכוונתו להשקיע סכומים ניכרים בישראל, והמגרש דרוש לו לצרכים אלו.
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
