על שופט למסור לצדדים המופיעים בפניו מידע הנוגע לקשריו עם אחד מהם, לטווח של חמש שנים לפני הדיון. כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס
אליעזר גולדברג, בהחלטה הנוגעת ליחסיו של השופט
יהודה זפט עם עו"ד
יעקב וינרוט.
כלכליסט מגלה (יום א', 10.4.11), כי גולדברג קבע שהתלונות בנושא נגד זפט - סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב - מוצדקות. במסגרת החלטתו, גם קובע גולדברג כללים בנושא הגילוי הנאות, רחבים יותר מאלו הנוגעים לפסילת שופט.
וינרוט ייצג את זפט ואחרים בתיק שנגע למסירת דירה מקבלן באיחור בשנים 1994-1989, אך זפט לא גילה זאת לצדדים שהופיעו בפניו בשנים שלאחר מכן, כאשר וינרוט או משרדו מייצגים את הצד השני.
לדברי גולדברג, "הופעת עורך דין בפני שופט שלו נתן עורך הדין שירות משפטי בעבר, יוצרת בנסיבות מסוימות
ניגוד עניינים אתי לשופט. מצב זה מחייב את השופט - גם אם לדעתו, באותן נסיבות אין עליו לפסול עצמו מיוזמתו שלו - ליידע את הצדדים על השירות שקיבל מעורך הדין. חובה זו מצויה בגדרה של חובת הגילוי הנאות, ומאפשרת לבעלי הדין שלא היו מודעים לנסיבות, להביע את עמדתם בשאלת פסלות השופט". גולדברג מוסיף, כי אם השופט מסופק האם עליו למסור גילוי - עליו למוסרו בכל זאת.
על-פי החלטתו של גולדברג, זפט אמר לו בתחילה שלא מסר עובדה זו לצדדים משום שסבר שחובת הגילוי לא חלה עליו במקרה זה. לאחר שהתברר שלפחות בתיק אחד כן גילה זפט לצדדים את קשריו עם וינרוט, אמר זפט שהוא מניח שבשנים הראשונות נהג למסור זאת לצדדים, ומאחר שלא ביקשו את פסילתו - הדבר אינו מופיע בפרוטוקול. לדברי גולדברג, ההסבר השני דחוק ואינו עולה בקנה אחד עם הראשון.
זפט אמר לכלכליסט בתגובה, כי גולדברג קובע עמדה בנושא הגילוי ומיישם אותה רטרואקטיבית לשנות ה-90. "הנציב דן בהיבט האתי של הגילוי וקבע כי אין ולא הייתה במועד הרלוונטי נורמה הדנה בחובת הגילוי נשוא התלונה. הנושא מצוי במחלוקת משפטית וטרם זכה להסדר חוקתי או אחר. בתיקים שבדק הנציב לא התקיימו דיונים ענייניים".
