נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין הודיע (יום ב', 27.8.01), על החלטתו להימנע מהפחתת הריבית. הריבית תישאר ברמתה הנוכחית - %3.6 לשנה, קבע.
הנגיד הסביר, כי בהערכות האינפלציה לשנים הקרובות, המתקבלות מהציפיות לאינפלציה בשוק ההון, וכן מהערכות אנליסטים פרטיים, נרשמה עליה בהערכת האינפלציה. הערכות אלה נמצאות עתה בתחום העליון של התחזיות.
הנגיד ציין, כי המדיניות המוניטרית נועדה להשיג את יעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, וזאת כתשתית הכרחית לצמיחה בת-קיימא וכדי להמשיך ולחזק את היציבות הפיננסית שהמשק מפגין בשוקי הכספים, ההון ומטבע חוץ.
הנגיד קליין אמר עוד, כי להחלטה זו אין קשר להצעת התקציב ולגרעון שמתכננת עתה הממשלה לשנת 2002 (%2.4 גרעון לשנה). יחד עם זאת, מתריע הנגיד כי הגרעון שמתכננת הממשלה - "הגידול הריאלי המהיר בהוצאות הממשלה, בשיעור כפול מהמתוכנן, והחריגה המשמעותית מיעד הגרעון", עלולים להביא להשפעות אשר עשויות להחליש את המשק.
לדעת הנגיד, הדבר עלול להביא לשתי תוצאות (ציטוט):
- הראשונה: גידול בהוצאות הריבית של הממשלה, לא רק בשל הגידול המהיר יותר בחוב הממשלה, אלא גם בשל בלימת מגמת הירידה בריבית לטווח ארוך, אשר ירדה במחצית הראשונה של השנה אולם נעצרה בחודשיים האחרונים, והחשש שהיא תחזור ותעלה בשל צרכי הגיוס הנובעים מהגרעון המתרחב. עליית מחיר ההון, אם תתרחש, לא תיעצר על מפתן דלתה של הממשלה. הריבית על איגרות חוב ממשלתיות היא, כידוע, הסמן לכל הריביות לטווח ארוך במשק, ובכללן - ריבית המשכנתאות;
- השניה: על רקע הצעת התקציב ל-2002, ביצוע התקציב השנה, אשר חורג מהמתוכנן, אינו נראה כאירוע חד-פעמי, ויכול להתעורר הרושם כי המשמעת הפיסקלית מתרופפת. אם רושם זה ישתרש תהיה לכך השפעה על עלות ההון אשר הממשלה והמגזר הפרטי מגייסים בחו"ל, על שוק מטבע חוץ בארץ, על היציבות הפיננסית, ועל הציפיות לאינפלציה. נדרשים, איפוא, צעדים נוספים אשר יקנו אמינות להחלטת הממשלה על חזרה ברורה לתוואי יורד של גרעון וחוב ממשלתי משנת 2003 ואילך.
נשיא איגוד לשכות המסחר דני גילרמן, אמר בתגובה לאי-הפחתת הריבית, כי הוא מצר על ההחלטה לקטוע את תהליך הפחתת הריבית במשק.
גילרמן אמר, כי המשך תהליך הפחתת הריבית מתבקש על רקע מצבו הקשה של המשק והגדלת פער הריביות בין ישראל לארה"ב. הוא הביע תקווה שנגיד בנק ישראל יחזור בהקדם לתוואי הפחתות הריבית.
