דירת נופש, המושכרת לאחרים במשך לפחות שישה חודשים בכל שנה, לא תיהנה מהטבות המס המוענקות לדירת מגורים. כך קובעת ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב.
הוועדה דן בשני ערעורים על החלטת רשות המיסים, שלא להעניק הטבות אלו לשתי דירות ב"פרויקט הצוק" בתל אביב. האחד הוגש בידי תת-אלוף (מיל.) רן פקר, והשני- בידי עו"ד עמירם גיצלטר, שרכש
דירה עבור אילנה ומשה דיאמנט. החלטת הוועדה התקבלה ברוב קולותיהם של רו"ח צבי פרידמן והשופטת בדימוס רות שטרנברג-אליעז, כנגד דעתו של עו"ד דן מרגליות.
המשמעות המרכזית של ההחלטה נוגעת למס הרכישה. בעוד דירת מגורים מחויבת במס רכישה מדורג ונמוך יותר, דירה רגילה מוגדרת כ"בניין" וחייבת במס אחיד וגבוה יותר. בשתי הדירות הנדונות מדובר בפער של כ-40,000 שקל בכל דירה.
פרידמן קובע, כי דירות הנופש עומדות במבחן האובייקטיבי להגדרת "דירת מגורים", שכן יש להן את המרכיבים המאפיינים דירות אלו, אך לא במבחן הסובייקטיבי מבחינת השימוש בהן מצד רוכשיהן.
לדברי פרידמן, המונח "מגורים" פירושו "מגורים לתקופה ארוכה העולה כדי מגורי קבע". הוא מציין, כי ועדות הערר פסקו בעבר בצורה סותרת לגבי השאלה האם מגוריו של הבעלים בדירת הנופש עולה כדי מגורי קבע, והוא עצמו מגיע למסקנה שהתשובה לכך היא שלילית.
פרידמן מנמק את דעתו בשורה של גורמים: פירושו הפשוט של המונח "מגורים" בלשון בני אדם, הפירוש המצומצם שנתן בית המשפט העליון בהקשר אחר למונח זה, האחידות המתחייבת בחקיקה ובפסיקה המבדילות בין "דירת נופש" ל"דירת מגורים", ופסיקתו של העליון לגבי דירות נופש (בהקשר לדיני התכנון והבנייה) בה נאמר, כי "שימוש זה [השכרת הדירות - א.ל] שולל מגורים רגילים דרך קבע במתחם".
שטרנברג-אליעז הוסיפה, כי הכרה בדירות הנופש כדירות מגורים נוגדת את תקנת הציבור, שכן יהיה בכך כדי להכשיר מגורים במרחק של פחות מ-100 מטר מקו החוף, בניגוד לתמ"א 13. היא מזכירה, כי בית המשפט קבע שעל בעלי הדירות במרינה בהרצליה להעמידן להשכרה בחלק מן השנה, על-מנת שאכן יהוו דירות נופש ולא דירות מגורים.
