בג"ץ: מותר לשבות כדי להגן על זכויות גמלאים

לאחר דיון בזכות השביתה כזכות יסוד חוקתית, קובעת פרוקצ'יה: "תכליתם הבסיסית של חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה הינה לאפשר, באמצעות הארגון הקיבוצי של העובדים, להגן על זכויות העובדים כלפי המעביד. אמנם, מוקד ההגנה מופנה לעובדים הפעילים, הן בכל הקשור לתנאי שכרם והן בקשר לתנאי הפרישה המתגבשים בעניינם בעת היותם עובדים.

"אולם, כדי שמוקד הגנה זה יגשים את תכליתו המלאה, מתבקשת הרחבה של הגנת ארגון העובדים גם לשלב מימושן של זכויות הפרישה, במובנן הרחב, וזאת לאחר פרישת העובד מעבודתו. בלא הגנה על מעמדו של העובד שפרש לגמלאות נפגמת ההגנה על זכויותיו במובן הרחב והעמוק, ודווקא בשלב שבו הוא נזקק במיוחד לייצוג על-ידי גוף חזק שידאג לגורלו.

"עם גידולה הניכר של אוכלוסיית הגמלאים, הלכה והשתרשה התפיסה כי תפקידו של ארגון העובדים אינו מצטמצם להגנה על העובד הפעיל בלבד, אלא יש להרחיבו גם לעובד שפרש, לצורך שמירה על מעמדו וכבודו.

"...חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה - בפרשנותם התכליתית - אינם שוללים את יכולתו של ארגון עובדים לייצג חברים גמלאים, ולכלול את ענייני הגמלאים בגדר הנושאים שהארגון יכול לנהל לגביהם מו"מ קיבוצי, ואף להתקשר בהסכם קיבוצי בעניינם. כן אין הם שוללים את היותם של ענייני הגמלאים מושא לסכסוך עבודה. כפועל יוצא מכך, אין החוקים הנדונים שוללים את כוחו של ארגון העובדים לעשות שימוש באמצעי השביתה, במסגרת סכסוך עבודה, לצורך קידום ענייני הגמלאים הנימנים על חבריו.

"הגמישות הפרשנית של חוקים אלה, המתבקשת לאור התכליות אותן הם מבקשים להשיג, מביאה לתוצאה כי יש בהם כדי לספק הגנה יעילה לא רק לזכויות העובדים הפעילים כלפי המעביד, אלא גם לתת ייצוג נאות לעובדים לשעבר אשר פרשו, שעיקר זכויותיהם התגבשו טרם פרישתם".

ביניש מוסיפה הערה כללית: "לארגוני העובדים תפקיד חברתי. בהעדר חוק יסוד לחיזוק מעמדן של הזכויות החברתיות, יש ליתן לגופים הרלוונטיים כלים מתאימים, ככל שהנורמות המשפטיות מאפשרות זאת, להגנה על הזכויות החברתיות של הקבוצות החלשות בחברה. במציאות החברתית והכלכלית שנוצרה בישראל, הגמלאים הם ללא ספק קבוצה מוחלשת. יש, איפוא, מקום לשמר ולפתח את הכלים המועטים העומדים לרשות ציבור זה.

"מתן אפשרות לארגוני העובדים המייצגים אותם, להגן על זכויותיהם של הגמלאים, שצמחו מהמסגרת של העסקתם, הינו כלי שיש בו כדי להתאים את המצב המשפטי לצרכיה של המציאות החדשה".