|
לא להיכנס להיסטריה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
הנתרן דרוש לתפקוד תקין של הגוף. הוא מאזן את היחס בין חומצה לבסיס, מווסת את נפח הנוזלים בגוף (לחץ דם) ומשמש להעברת אותות עצביים. | |
|
|
|
מלח - נזק לכלי הדם בתוך חצי שעה בלבד
|
יפעת גדות
|
תוצאות מחקר חדש מראות הראו כי זרימת הדם נפגעת בצורה משמעותית בתוך 30 דקות מרגע אכילת ארוחה מלוחה * מזונות מלוחים נמצאו קשורים לעלייה בסיכון להתקפי לב, לשבץ, למחלות כליות, לאוסטאופורוזיס ולסרטן הקיבה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנשים שאכלו כמות רבה של מלח לא נטו יותר מאחרים לסבול מלחץ דם גבוה והיו בסיכון נמוך יותר למוות ממחלת לב בהשוואה לאנשים עם צריכת מלח נמוכה. אלו המסקנות המפתיעות העולות ממחקר אירופי חדש.
"הממצאים ללא ספק אינם תומכים בהמלצות העכשוויות לגבי הורדת צריכת המלח באוכלוסיה הכללית", כך כתבו עורכי המחקר מאוניברסיטת לוון שבבלגיה.
הקווים המנחים העדכניים לגבי צריכת מלח, כולל אלו שפורסמו על-ידי ממשלת ארצות הברית בחודש ינואר, מבוססים על נתונים ממחקרים קצרי-טווח שכללו מתנדבים שנבחנו על בסיס תזונה דלת מלח או עתירת מלח. על-פי קווים מנחים אלו, יש לצרוך כמות מלח יומית שאינה עולה על 2,300 מיליגרם, ושאינה עולה על 1,500 מיליגרם לאנשים הנמצאים בסיכון ללחץ דם גבוה ולמחלות לב.
למרות שניסויים קודמים הראו יתרון בהיבט של לחץ דם מהורדת צריכת המלח, חוקרים לא הצליחו להוכיח עדיין שניתן לתרגם זאת לבריאות לב טובה באופן כללי באוכלוסיה רחבה יותר.
החוקרים השתמשו בנתונים משני מחקרים נפרדים שיחד כללו כ-3,700 אירופים, שצריכת המלח שלהם נמדדה בעזרת דגימות שתן שנלקחו בתחילת המחקר. החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות: אלו עם צריכת המלח הגבוהה והנמוכה ביותר ואלו עם הצריכה הממוצעת.
אף אחד מהמשתתפים לא סבל ממחלת לב בתחילת המחקר ושני שלישים מהם היו עם לחץ דם נורמלי. הם היו תחת מעקב לאורך שמונה שנים בממוצע, במהלכן קבעו החוקרים כמה מהם אובחנו עם מחלת לב, ובקבוצה קטנה יותר, כמה מהם פיתחו לחץ דם גבוה.
הממצאים פורסמו בעיתון של איגוד הרפואה האמריקני (JAMA).
הסיכוי לפתח מחלת לב ומחלה של כלי הדם לא היה שונה בין שלוש הקבוצות. יחד עם זאת, בקרב המשתתפים עם צריכת המלח הנמוכה ביותר נמצא השיעור הגבוה ביתר של מוות ממחלות לב במהלך תקופת המעקב (4%), והשיעור הנמוך ביותר (1%) זוהה בקרב אלו שאכלו את כמות המלח הגדולה ביותר.
בכל שלוש הקבוצות, אחד מכל ארבעה מהמשתתפים שהחל את המחקר עם לחץ דם נורמלי אובחן עם יתר לחץ דם במהלך תקופת המעקב. החוקרים זיהו כי אחד ממדדי לחץ הדם - לחץ דם סיסטולי - עלה כשצריכת המלח עלתה לאורך זמן - אך השינוי היה קטן מאוד, ולכן ייתכן שאין לו השפעה משמעותית על ההשלכות הבריאותיות.
הגבלת צריכת המלח יכולה להיות עדיין המלצה נבונה לאנשים שכבר סובלים מלחץ דם גבוה או אלו שסבלו מבעיות לבביות בעבר, אך המחקר לא זיהה אף ראיה לכך שמלח בתזונה גורם לעלייה בסיכון למצבים אלו. החוקרים מאמינים כי יש להיזהר בהמלצות על הגבלת המלח, משום שלמרות שישנם יתרונות להמלצות כאלו הרי שעלולות להיות לכך גם השפעות שליליות.
הצרכנים, לדברי החוקרים, לא צריכים לשנות את הרגלי אכילת המלח שלהם על בסיס מחקרים מוגבלים שניסו לקבוע קשר בין מלח לבין סיכונים ללב. הם ציינו גם כי ניתוח הנתונים שערכו כלל רק אירופים לבנים ולכן לא ניתן להסיק מסקנות לגבי אנשים ממוצאים אחרים.