ועדת הכנסת בראשות ח"כ רוני בר און דנה (8.7.03) בתיקון לחוק חסינות חברי כנסת. הדיון כלל אנשי אקדמיה : ד"ר סוזי נבו ופרופ' אלי לדרמן שהביעו דעות סותרות היכן אמורה לדון חסינותם של ח"כ.
כאמור, חברי הוועדה היו אמורים להצביע היום על תיקון לחוק הסרת חסינותו של חבר כנסת. בפתחה של הוועדה קיימות שתי גישות. האחת של ח"כ רוני בר-און, יו"ר הוועדה, שמציע כי הצעתו תהיה הצעת הוועדה. הצעתו ממליצה להשאיר את הדיון בהסרת חסינות של חברי כנסת בתוך כתלי משכן הכנסת.
מנגד נלחם ח"כ גדעון סער על התיקון שאותו הוא מציע להעניק את הסמכות הדיונית לוועדה חיצונית שתורכב מאישים שהנם שרי משפטים לשעבר כמו למשל: דוד ליבאי, נסים זאב ועוד משפטנים מהשורה הראשונה בישראל.
על מנת להחליט הצעתו של מי טובה יותר הוזמנו שני מומחים לדון ולחוות את דעתם בעניין. ראשית דיבר פרופ' אלי לדרמן שטען כי "פרלמנט לא מוותר על כוחותיו בכך שהוא מאציל סמכויות, האם לא על החלש להפגין את עצמתו וכוחו". יחד עם זאת טען, כי אין לכנסת להתפרק מסמכות לטובת נבחרת מטובי בניה. למרות פרשנותם עד היום, נבחרת החלומות רחוקה מאוד מלבטא התפרקות מסמכות".
לעומתו ד"ר סוזי נבות טוענת, כי לא ראוי להוציא אל מחוץ לכנסת את העיסוק בחסינות הפרלמנטרית. לדבריה "הבית הוא שצריך לדאוג לחסינותו, אין סמכות שהיא נקייה משיקולים של ניגוד עניינים, המטרה היא להקטין אותם. נבחנת בו עצמאותה של הרשות המחוקקת". עוד הוסיפה נבות, כי אם יוחלט כי יש מקום לתקן את החוק, היא מציעה לתקן את הליכי הסרת החסינות הדיונית, מבלי לפגוע במעמדן ובעצמאותן של ועדת הכנסת בפרט ושל הכנסת בכלל.
במסמך שניתן לוועדה על-ידי ד"ר סוזי נבות צוין באותיות קטנות כי מתוך 36 בקשות להסרת חסינות של חברי כנסת הוסרו חסינויות עד היום רק ב-5 מקרים. צוין עוד, כי ב-12 מקרים הסכימו חברי הכנסת להסיר את חסינותם - מיוזמתם.
יחד עם שתי ההצעות הללו הונחו עוד שתי הצעות חוק נוספות באותו עניין של ח"כ רשף חן ושל יו"ר ועדת חוקה ח"כ מיכאל איתן.
כאמור, ההחלטה היום היא לדחות את ההצבעה לשבוע הבא בעקבות דרישה של ח"כ דליה איציק שבקשה לדון בהצעות בקרב סיעתה.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
