אדם המעלה בפני המשטרה חשד לעבירה מצד אדם אחר, יהיה מוגן בפני תביעת לשון הרע של אותו אחר, גם אם יתברר שבתלונתו לא היה ממש. כך קובע (29.5.11) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ישעיהו שנלר.
גיא זוארי הגיש תביעת לשון הרע נגד עו"ד אלכס כהן. האחרון התלונן בפני נציב תלונות הציבור במשטרה,
מבקר המדינה ומשרד המשפטים על כך שזוארי זוכה למונופול בתחום צילום המסמכים באחת מיחידות משטרת ראשון לציון, וזאת תמורת שוחד. בדיקת התלונה העלתה שאין בה ממש.
תביעתו של זוארי נדחתה בידי בית משפט השלום בתל אביב, ושנלר דחה את ערעורו. הוא קובע, כי לכהן עומדת ההגנה בחוק לשון הרע לפיה "הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על נפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה".
שנלר מציין, כי ניתן היה להימנע מהתביעה אילו היה כהן מנסח את תלונתו כחשד ולא כקביעת עובדה. עם זאת, מאחר שכהן האמין
בתום לב שיש ממש בתלונתו, הרי שעומדת לו ההגנה המשולבת של הגשת תלונה עם תום הלב. שנלר מוסיף: "דומה כי מעת שמתגלות נסיבות שכאלו, יש מקום לעודד הגשת תלונה לרשויות המוסמכות לבדוק מה אכן קורה בתחנת המשטרה, ולהעניק הגנה למגיש התלונה ובאופן שלא יחשוש שאם בסופו של יום יסתבר כי לא ניתן שוחד, אזי יבואו עימו חשבון".
עם זאת, שנלר הותיר על-כנו את חיובו של כהן בתשלום הוצאות לזוארי בסך 3,000 שקל. הוא אימץ את קביעת בית משפט השלום, לפיה כהן נהג שלא כהוגן בכך שהטיח חשדות כעובדות, ורק האינטרס הציבורי שלא להרתיע מתלוננים, מילט אותו מחבות בגין לשון הרע. לכך יש להוסיף את העובדה שכהן הוא עורך דין, ואף סירב להתנצל על מכתבו לאחר מעשה.
