שופט בית משפט השלום בנתניה,
חגי טרסי, דחה (24.5.2011) בקשה של המדינה להשתמש בדבריו של נאשם בשיחתו עם קצין מבחן, כעדות נגד אותו נאשם.
מדובר במוטי עזרא, ששוחח עם עובד סוציאלי המשמש כקצין מבחן במסגרת הליך פלילי קודם. לטענת המדינה, באותה שיחה מסר עזרא פרטים שיש להם רלוונטיות לכתב האישום הנוכחי נגדו. הסניגור התנגד בנימוק שמדובר במידע חסוי, וכי זכותו של הנאשם למשפט הוגן גוברת על הערך הנטען של חשיפת האמת. המדינה השיבה באומרה, כי מדובר בפרטים שעזרא לא יכול היה לצפות שיישמרו בסודיות, שכן אין הם אישיים.
טרסי קבע: "אפילו תתקבל העמדה כי מדובר בחיסיון יחסי, קשה יהיה לטעמי לחלוק על המסקנה לפיה יהיה מקום לחשיפת פרטים מתוך התסקיר רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, בהם נדרשת החשיפה באופן מובהק על-מנת למנוע עיוות דין. מסקנה זו מתבקשת לא רק בשל הפגיעה הקשה בפרטיותו של מושא התסקיר, אלא בשם שיקולים כבדי משקל הנוגעים לחשיבות עבודתו של קצין המבחן ולמרכזיותו של התסקיר ככלי ראשון במעלה לעשיית צדק בהליך הפלילי.
"תפקידו של קצין המבחן הינו גם כך תפקיד מורכב ורב פנים, כאשר מחד מבקש הוא לסייע בשיקומו של הנאשם וברתימתו להליכים טיפוליים ומנגד הוא מחויב בראש ובראשונה כלפי בית המשפט בהצגת תמונת המצב כהוויתה.
"על-מנת שיוכל למלא תפקידו היטב ולשרת את מערכת עשיית המשפט והצדק, עליו ליהנות מאמונו של הנאשם הנמצא בפניו על-מנת שזה יפתח בפניו את סוגרי ליבו ויהיה נכון לשמוע לעצתו הטובה ולהכוונתו. דומה כי תנאי בסיסי ויסודי להיווצרות אותו אמון נדרש, הוא ידיעת הנאשם כי לא ייעשה בדברים שימסור כל שימוש לצרכים חיצוניים להליך וכי המידע שהוא חולק עם קצין המבחן ידווח לבית המשפט ולצדדים להליך בלבד".
לסיכום קובע טרסי: "מבלי להקל ראש בחומרת העבירות המיוחסות לנאשם, דומה כי משקלם של הטעמים להסרת החיסיון לשם עשיית צדק חלש בהרבה. ודאי כך כאשר המדינה הגישה זה מכבר את כתב האישום נגד הנאשם וסברה לפיכך שדי בראיות שבידיה על-מנת לבסס את אחריותו. תיקון כתב האישום בשלב הנוכחי, לאחר שהחלה שמיעת הראיות, תוך פגיעה בפרטיותו של הנאשם ובחסיון תסקיר שירות המבחן, אינה עולה לטעמי בקנה אחד עם החובה לעשות צדק".
