כידוע, כימיקלים שונים להדברת יתושים מזיקים מאוד לסביבה, והיתושים רוכשים להם עמידות במהירות. החיידק Bacillus thuringiensis israelensis, שהתגלה בנגב לפני 35 שנים על-ידי פרופ' יואל מרגלית ז"ל, משמש כמדביר ביולוגי בטוח מכיוון שהוא מייצר תערובת מעניינת של רעלנים נגד זחלי יתושים שאינם פוגעים ביצורים אחרים.
אחת הדרכים להתגבר על החיסרון היחיד שלו - היעלמותו המהירה מהסביבה - היא לשבט את הגנים לרעלנים, כך שיתבטאו ביצורים אחרים. צירוף של ארבעה גנים שונים בוטא בכחוליות שמתרבות באותה סביבה בה מתפתחים זחלי יתושים, אולם ארגונים שונים אוסרים על פיזור חיידקים טרנסגניים (מהונדסים גנטית) לסביבה.
פריחה של תירס באפריקה מלווה בעלייה בתפוצת יתושים ובתדירות הדבקה במחלות המועברות באמצעותם, מכיוון שאבקני התירס משמשים מזון מועדף על הזחלים. בשיתוף פעולה עם מדענים במשרד החקלאות האמריקני, ובמימון הקרן הדו-לאומית, צמח התירס הונדס כך שהגנים לרעלנים יבוטאו באבקנים בלבד, וצמחים שאבקניהם קוטלים זחלי יתושים בודדו.
יש לקוות, שמוצר זה לא ייפסל על-ידי 'ארגונים סביבתיים'; תירס מהונדס מותר לשימוש בארצות אחדות בעולם.
