נחשף הסדר הפשרה בתיק ההטרדה של כשריאל

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים התיר (יום ב', 20.6.11) לפרסם את הסדר הפשרה בתיק ההטרדה המינית בעניינו של בני כשריאל, המכהן כראש עיריית מעלה אדומים.

הפרשה נחשפה ביולי 2008, כאשר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הגישה נגד כשריאל מי שהייתה עובדת לשכתו כתב תביעה מפורט. היא טענה כי סבלה ממסכת הטרדות והשפלות מכיוונו במהלך שנות עבודתה בכפוף אליו, ודרשה ממנו 350 אלף שקלים פיצויים. כתב התביעה פירט מסכת של הטרדות מיניות שעברה עובדת הלשכה, לטענתה, על-ידי ראש העירייה. כך למשל, נטען כי כשריאל נהג לפנות אליה בלשון בוטה ומינית, לנסות לכפות עליה מגע אינטימי בהזדמנויות שונות ואף נטען כי כשריאל הציע לעובדת לנהל עמו יחסים רומנטיים, ביקש שתיסע עמו לחו"ל שלא במסגרת התפקיד, הציע נסיע לצימר וכו'. לאחר שהחליטה להתלונן בפני מנכ"ל העירייה על ההטרדות, ציינה בכתב התביעה כי נענתה בהתנכלויות קשות.

בספטמבר אותה שנה החיל בית הדין צו איסור פרסום על ההליכים בתיק, שנותר על-כנו למרות שעובדת הלשכה ביקשה לבטלו. כשנתיים לאחר מכן, בנובמבר 2010, הגיע הצדדים להסדר פשרה בפרשה, ולהסדר ניתן תוקף של פסק דין.

בפברואר השנה פנה מרק גד ציון, חבר מועצת עיריית מעלה אדומים, לבא-כוח העירייה כדי לקבל עותק מהסדר הפשרה. זה אמר לו כי ההסדר חסוי ולא יוכל לחשוף אותו בפניו, אך גילה לו כי "העירייה שילמה לתובעת 50,000 שקלים בשכר טירחת עורך הדין שלה".

"חובה לפרסם פסק דין בו משלמת העירייה מכספי הציבור"

כחודש לאחר מכן פנה גד ציון לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עורך דינו ישראל גור, בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום שניתן בתביעה מעל הסדר הפשרה שנחתם בין הצדדים.

גד ציון טוען כי כיוון שאחת הנתבעות בתיק היא העירייה, והנתבע העיקרי הוא העומד בראשה, יש לאפשר פרסום זהה לציבור ביחס לאופן סיום הפרשה, בבחינת זכות הציבור לדעת. עוד הוא טוען כי חובה שיתאפשר לתושבי העיר ולחברי מועצת העיר לקבל פרטים אודות פסק הדין הנותן תוקף למצב שבו קופת העירייה נוטלת חלק בהסכם הפשרה ומשלמת כסף רב מכספי הציבור.

בעניינה של עובדת הלשכה, טוען גד ציון כי זו בחרה לוותר על המסלול הפלילי שהינו חסוי מעצם טבעו, ובחרה לתבוע בתביעה אזרחית, ואף דרשה לחייב את קופת הציבור בתשלום. "בפועלה העדיפה פלונית את השיקול הכלכלי על פני שיקול החיסיון, ומשכך אין הצדקה לכך שאותו שיקול כלכלי יוסתר מן המבקש, חברי מועצת העיר והציבור בכללו", נטען.

"החשיפה - כלי להתנגחויות בין יריבים פוליטיים"

מנגד, טענה עובדת הלשכה, באמצעות עורכת דינה קרן בר יהודה, שהייתה היחידה שבחרה לשלוח תגובה לבקשה (למרות שברשימת המשיבים נמצאים גם כשריאל והעירייה), כי הסרת צו איסור הפרסום מעל הסדר הפשרה תפגע בה, במיוחד לאור העובדה כי פרטים נרחבים אודותיה כבר פורסמו בתקשורת, על-אף צו איסור הפרסום, ואף באחד המקרים נחשף שמה המלא. לדבריה, בנסיבות שכאלה, אין הצדקה לערבה בהליך משפטי נוסף שאינו נוגע אליה, ואשר עלול להסב לה נזקים נוספים.

עוד היא טוענת כי הבקשה היא למעשה התערבות בית הדין ביחסים שבין חברי מועצת העיר לבין העירייה, והיא מטילה ספק בשאלת זכאותם של חברי מועצת העיר לקבל פרטים הקשורים בתביעות משפטיות בהן העירייה מעורבת על-ידי בית הדין.

מקור הבקשה נעוץ לטענתה במאבק פוליטי המתנהל בקרב נבחרי הציבור בעירייה, במסגרתו מבקשים לעשות שימוש בפגיעה אותה עברה כדי לנגח יריבים פוליטיים.

נשיאת בית הדין, השופטת דיתה פרוז'ינין, החליטה כאמור להיעתר לבקשה, ולהתיר את פרסום הסדר הפשרה, תוך הותרת צו איסור הפרסום על התיק כולו על-כנו, כולל על שמה של עובדת הלשכה.

בהחלטתה מציינת השופטת כי יש לזכור שמדובר בפרשה המערבת אדם הנושא משרה ציבורית, ובכספי ציבור. "...כאשר מי שנושא בהסדר בסופו של דבר הינו הציבור או לפחות תושבי מעלה אדומים, מן הראוי לחשוף את ההסדר לעיניהם", כתבה השופטת.

היא אף מציינת כי מלכתחילה התבקש צו איסור הפרסום על הסדר הפשרה בלבד. כמו-כן, הדגישה השופטת כי עובדת הלשכה בעצמה ביקשה בעבר להסיר את צו איסור הפרסום מהתיק כולו. "הבקשה אומנם נדחתה, אולם בכך הבעיה פלונית את דעתה כי הפרסום לא יזיק לה", כתבה השופטת. עוד צוין, כאמור, כי התלונה עצמה נחשפה כבר בתקשורת, ופרטי התביעה ממילא לא יפורסמו גם כעת.