יצירת סימן מסחרי המהווה "הכלאה" של שני סימנים קיימים, אינה מקנה לאחרונים זכות לפיצוי - לא בגין הפרת סימן מסחר ולא בגין גניבת עין. כך קובע (22.6.11) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ' עמוס גרוסקופף.
חברת ע. אליהו ובניו, יבואנית הריהוט הקנדי במותג "רילקסון", וחברת ד"ר גב לכורסאות ומזרונים, הגישו את התביעה נגד רשת נייט סליפ, המשווקת מאז 2006 מערכות ישיבה וכורסאות טלוויזיה תחת השם "ד"ר רילקס". בנוסף להכלאת השמות, יצרה נייט סליפ גם סמליל (לוגו) המורכב מחלקים מאלו של רילקסון וד"ר גב. בשל שני אלו הוגשה התביעה.
גרוסקופף קבע, כי השם "ד"ר רילקס" אינו מעלה חשש להטעיית הציבור. מול ד"ר גב, הוא אומר, קיימים הבדלים ניכרים, ואילו מול רילקסון ההבדלים אומנם קטנים יותר אך עדיין קיימים. עוד הוא מציין, כי המילים "ד"ר" ו"רילקס" משמשות בצירופים רבים ולכן לא ניתן לייחד אותן לתובעות.
גרוסקופף מוסיף: "המטריד בסימן שבחרה לעצמה הנתבעת 1 [נייט סליפ - א.ל], איננו הדמיון המטעה שעלול להתקיים בינו לבין כל אחד מסימני המסחר של מתחריה, אלא העובדה שהוא מהווה הכלאה של שני סימני המסחר - מעשה שעטנז אשר העובדה שהוא נוטל משני מקורות שונים גורמת לכך שאין הוא דומה דמיון מטעה לאף אחד מהם. ואולם, כפי שהפסיקה חזרה והדגישה, המבחן לעניין סימני מסחר, כמו גם המבחן לעניין גניבת עין, הוא, במקרה הרגיל, מבחן החשש להטעיית הציבור", וכאמור לדעתו חשש זה אינו קיים במקרה זה.
את עילת גניבת העין דוחה גרוסקופף בהתייחס לרילקסון באומרו, כי לא הוכח שיש לה מוניטין העלול להיפגע ולא הוכח שהציבור עלול לטעות בינו לבין ד"ר רילקס. אומנם הוכח מוניטין של ד"ר גב, אך גם כאן לא הוכח שהציבור עלול להתבלבל בין המותגים. עוד הוא מציין, כי נייט סליפ החלה לשווק את ד"ר רילקס בשנת 2006, אך התביעה הוגשה רק שנתיים מאוחר יותר, וכיום קשה להניח שקיימת סכנה הטעיה.
גרוסקופף חייב את נייט סליפ לפצות את שתי התובעות ב-200,000 שקל, לאחר שהוכח שביצעה שני מעשי גניבת עין בשנת 2006 בכוונה להטעות את הלקוחות. "הקושי הרב באיתור מעשים זדוניים כגון אלו, מחייב כי כאשר נתפס עוסק בקלקלתו, יוטלו עליו פיצויים בשיעור ממשי, שיש בהם כדי להוות משקל נגד לסיכויי התפיסה הנמוכים", אומר גרוסקופף.